מקום 15
באלבום הסולו השלישי שלה לטיסיה ממשיכה בשלה, עם תכנים פוסט מרקסיסטים, שירה נעימה ואינטלגנטית ולא מעט קריצות עין סטראולאביות. את אלבומה הקודם מ2012 לא שמעתי במלואו אבל את אלבום הבכורה שלה אני מכירה היטב. אני מרגישה שכאן לטיסיה מרשה לעצמה להתנסות יותר ולא מתביישת גם לחזור למקורות (שלה). לצד העבודה על אלבום הבכורה שלה היא חוותה אובדן אישי קשה – של אחותה וזה היה ניכר באותו אלבום. אולי בנוסף לאבל האישי, באלבום הבכורה היה לה חשוב לעשות משהו משלה (למרות שסטראולאב היתה מאד "שלה"). יתכן שעברה תהליך והתרככה בעניין זה וכעת זכינו באלבום חצי סטראולאבי.
מבחינתי לטיסיה תמיד היתה ולעולם תיהיה יוצרת נפלאה ומעוררת השראה ואני מאחלת לעצמי לראות אותה שוב כאן בארץ בהופעה.