סיכומי שנה

סיכום השנה שלי במוזיקה – 2017

היי! שנה טובה לכל

מגישה בפניכם את סיכומי. אוהבת אותו ואת האלבומים שבחרתי השנה.

השנה הרגשתי יותר מתמיד שרוב האלבומים הנבחרים שלי טובים באותה מידה, ושמה שקובע את דירוגם אצלי הוא הטעם האישי שלי.

אז הנה, Here goes nothing:

chapman

 

 

Michael Chapman -50

דילן של הגליל? כריס דה ברג של הפולק?  תגידו מה שתגידו אבל לאלבום הזה יופי בלתי אמצעי, עוד אלבום של צ'פמן. עוד אלבום יפה של צ'פמן. והפעם בשיתוף מוזיקאי חביב עלי ביותר -סטיב גאן. "50" מבחינתי הוא מהאלבומים האלה שהם בעצם שיר אחד שמלווה אותנו מתחילתו ועד סופו. לעיתים נדמה שצ'פמן ינגנן את עצמו לדעת עם אותו ריף גיטרה, אבל הריף הזה יפה, במיוחד כשהוא מלווה בקולו הנבון והרך של צ'פמן.

 

===============================================

 

dreamsyndy-1497972094-compressed

 

The Dream Syndicate – How Did I find Myself here

קלאסה של אלבום. מזכיר נשכחות , ולאו דווקא את Dream Syndicate עצמם כי אני לא יכולה לומר שהכרתי אותם יותר מדי לעומק. מעורר געגועים להכל

 

 

 

 

===============================================

 

king gizzard

King Gizzard & The Lizard Wizard – Flying Microtonal Banana

אודה ואתוודה. זהו האלבום היחיד מתוך החמישה שהוציאו או אמרו שיוציאו השנה, וגם הראשון שהאזנתי לו שלהם אי פעם. יש משהו מפה בהרכב הזה. יכול להיות שבאו משדרות? הצחקתי את עצמי, דומים לנו כמו האיטלקים או האירים. מכירים שאומרים את זה? אלבום מהנה למדי. אשמח לראות את ההרכב בהופעה

 

 

 

===============================================

 

holden

 

James Holden & The Animal Spirits

שילוב יפה והרמוני של מקצבים- אסייתים, אפריקאים וכמובן אלקטרונים. ובהשפעת הדיווחים, ההאזנה לאלבום מעוררת רצון לראות את ההופעה

 

 

 

 

===============================================

 

josh abrams

 

Joshua Abrams & Natural Information Society – Simultonality

גם  לפני שנתיים הופיע אברמס ברשימת אלבומי השנה שלי, והוא נשאר בשלו. לופים על גבי לופים שמתכנסים למשהו חוצה או אפילו מעבר לז'אנר זה או אחר. לא לגמרי אחר מקודמו ברשימה זו.

 

 

 

===============================================

 

sly

 

Sly and the Family Drone + Dead Neanderthals – Molar Wrench

נתחיל מזה שזו אחת מהעטיפות האהובות עלי השנה. נמשיך בעובדה שהאלבום הזה חסר מעצורים. משחטת פרי ג'אז ונויז. האלבום הזה הוא הרעיון שלי לפאן

 

 

 

===============================================

adalente

 

Han Bennink Trio – Adelante

מקסים. לפרקים האלבום נדמה כמו פסקול לסרט שלא באמת קיים. לפעמים חשבתי על סאטי, לפעמים על דיוק אלינגטון. האלבום ליווה אותי לאורך "חגי תשרי" והפך אותם לחגיגיים ויפים יותר

 

 

 

===============================================

 

Vijay

 

Vijay Iyer Sextet – Far from Over

אלבום נהדר. לא האזנתי להרבה ג'אז השנה אז אם צריך לבחור נראה לי אלבום לא רע "ליפול עליו"

 

 

 

 

===============================================

 

cheveu

 

Cheveu & Group Doueh – Dakhla Sahara Session

אחד האלבומים הבולטים השנה. אני חייבת לציין שאני מעדיפה אותו על החומרים הקודמים של Cheveu, גם אם הם תמיד סוחפים בעיניי וכיפיים. החיוניות והאינטנסיביות של Cheveu נשמרת גם פה אבל מאוזנת על ידי שותפיהם הממוקדים. המקצבים פה הם לא רק כדי לפרוט חזק על המגניבות, אלא נבנים בחוכמה טבעית לכדי אקסטזה מוזיקלית.

 

 

===============================================

 

 

PissedJeans_WhyLoveNow_R7Pissed Jeans – Why Love Now

בשיתוף עם לידיה לאנץ', לא הרבה אלבומים כיום יכולים לומר זאת. אחד ההרכבים שהתחבבו עלי השנה וליוו אותי לא מעט. האלבום לדעתי לא מושלם אבל במדדים מסוימים לוקח את רוב האלבומים פה. בתעוזה, בליריקס המצחיקים, וביצירתיות שלו. כמו כן, תמיד אשאף לשיר בפומבי את Ignorecam :)

 

 

 

===============================================

 

cray

 

Robert Cray & Hi Rythm

יופי של אלבום מאת ידידי הותיק רוברט קריי. תיזמור מושלם , הגרוב הנכון ואפילו 2-3 שירים שמזנקים לשורה הראשונה בקריירה שלו

 

 

 

 

===============================================

 

feelies

 

The Feelies- In Between

בכל סיכום שלי מופיע האלבום הספק הגיקי של השנה. אם זה Sebadoh, או Built to Spill או Half Japanese.

ה Feelies הנפלאים חוזרים עם אלבום יפה ומגובש. פנינה שקטה וצנועה ברשימה שלי.

אני אוהבת אותם, אוהבת את גלן מרסר, אוהבת את רוח הוולווט אנדרגראונד שתמיד נוכחת.

 

 

===============================================

 

beck

 

Beck – Colors

מזמן לא פגשתי אלבום שמרגיש כל כך טבעי ונכון ליוצרו. אם זה לא הסיכום הראשון שלי שאתם קוראים אתם בטח מכירים כבר את התחבטויות הנפש שלי לגבי למה אני אוהבת את מה שאני אוהבת ומה עושה אלבום שנה לכזה. ובמקרה של האלבום של בק אני שואלת את עצמי האם הייתי אוהבת אותו אם היה מגיע מיוצר אלמוני שהוא לא בק. כנראה שפחות. אבל מה זה משנה, מה אני במחלקה המשפטית? אין לי ברירה אלא להיות מוטה ולומר שהאלבום מופק לעילא, מכיל 70% להיטים ובעיקר כיפיי מאד.

 

===============================================

 

Godflesh

 

Godflesh – Post Self

מאיפה הגיח פתאום האלבום הזה? תפס אותי קצת לא מוכנה -לא ידעתי שעומד לצאת לגודפלש אלבום השנה והגיע גם מאוחר למדי במהלכה כשכבר די התחלתי לסגור את הרשימה שלי. אלבום מצוין. אני אהבתי גם את קודמו אבל זה מרגיש מהודק יותר ואני רואה שגם זוכה להרבה שבחים אז אני מרוצה מאד

 

===============================================

 

bardo_pond

Bardo Pond – Under the Pines

הגיטרה החורכת המזוהה כל כך עם ברדו פונד כמו מלווה אותך גם אחרי שסיימת להקשיב להם. מעבר לקטע הפתיחה המהפנט והנפלא, שימו לב לקטע שבא אחריו ולגיטרה שעוקבת אחרי השירה ולתיפוף שעוקב אחרי שניהם.

תמיד אוהבת את הכובד והסמיכות של ההרכב הזה. אלבומם הקודם היה אלבום השנה שלי וזה לדעתי טוב לא פחות

 

 

===============================================

 

julian copeJulian Cope – Drunken Songs

האלבום הזה ברצינות כמעט גמר במקום הראשון או השני אצלי. זה בגלל שאני מעניקה חשיבות רבה ביותר וניקוד גבוה במיוחד לכתיבת שירים טובה. מן הידועות היא שאני חובבת גדולה של פרוג, קראוט ובשנים האחרונות גם נטייה למטאל ודום ובסופו של דבר אלו ההופעות גם שאמשך אליהן יותר, אבל להגיש לי מתנה של ממש בדמות אלבום חדש, יהיה אלבום שבו שירים כתובים היטב, טקסטים חכמים או מצחיקים וקצת קיצוניות והליכה עד הסוף של מי שמגיש אותם. האלבום הזה וכל דבר שקופ עושה או עשה לגמרי עומד בקריטריונים.

 

 

===============================================

שימו לב , אנו בחמישיה הפותחת :)

 

 

Necks

The Necks – Unfold

יצירה יפהפיה של  Necks. לא מפתיע. אין עוד הרכב כזה. כשאתה שומע אלבום של Necks זה מה שאתה שומע באותו רגע. זה לא מזכיר את זה או נשמע כמו זה – זה נשמע כמו נקס ובאיזשהו מקום, זה תמיד אותו "שיר"

 

 

 

===============================================

 

 

Slowdive

Slowdive

זה כמעט היה אלבום השנה שלי. נתחיל מזה שהשיר הפותח אותו הוא בעיני השיר הכי יפה שיצא השנה ובכל פעם שאני שומעת אותו מיד קופץ לו המחנק והלב הכבד. וזה דבר טוב כן? הבס העצוב בשיר הוא אחד הדברים היפים ששמעתי מאז ג'וי דיויזן וניו אורדר ולפרקים היופי של האלבום הזה כמט קשה מנשוא. סלואדייב הרכב מיוחד, בהיסטוריה של השוגייז ובכלל. ואודה בפה מלא- בשנים האחרונות חוויתי רוויה משוגייז. אני הבחורה שכינתה עצמה שוגייזר באתרים חברתיים שונים, שפתחה בלוג עם תמונת קאבר של לאבלס, החליפה אותו לפני מספר שנים בתמונה של בון סקוט בJailbreak ותמונת פרופיל של Earth – בא האלבום של סלואדייב ומאפשר לי לחזור ולחבק את הז'אנר בחום רב.

 

===============================================

 

Alice Coltrane

 

The Ecstatic World of Alice Coltrane

אלבום יחיד ומיוחד שמפגין יותר מכל דבר את כוחה התרפויטי של המוזיקה, של הקול, של השירה

 

 

 

 

 

===============================================

 

endless boogie

Endless Boogie -Vibe Killer

וואו וואו וואו! מאיפה נחת עלי הדבר הזה? ואיך לא שמעתי עליהם? זהו כבר אלבומם החמישי. האלבום הזה פילס דרכו במהירות האור למקום השני ברשימה בזמן קצר מאד מהסיבה הפשוטה שהוא קולע בדיוק לטעמי. עשו לעצמכם טובה ותקשיבו כי זה אחד הדברים הטובים שיצאו השנה.

 

 

 

===============================================

 

ולאלבום השנה שלי !

sakamoto

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

Ryuichi Sakamoto -Async

יצירת על חלל :) הכל פה מושלם- העטיפה, הצלילים. כמעט פסקול לסרט של טרקובסקי. סקאמוטו חוזר אחרי הפסקה ארוכה .מסתבר שגם חלה בסרטן וכנראה התגבר עליו. עם כל היופי שספגתי מהאלבום הזה, אני מחכה להכיר אותו טוב יותר ואני מרגישה שכל האזנה תיהיה קצת אחרת. היצירה הזו חיה בספירה אחרת לגמרי מכל השאר.

 

להתראות!

מקווה שנהנתם, הקשיבו גם לצלילים כי הם עושים את העבודה טוב יותר

שני שירים נכנסו בפלייליסט למקום אחר מהמקום האמיתי שהם מדורגים בו אז הדירוג האמיתי לפי הרשימה הכתובה בלבד :)

גלי

 

 

6 Comments

סיכום 2015 שלי

היי. הנה הסיכום שלי. לא רבים יודעים זאת, אבל  השנה המשך קיומו של הבלוג הזה היה מוטל בספק, לא בגלל שנמאס לי, אלא כי השתלטו עליו גורמים עוינים והיה חשש שהלך כל הDatabase שלא לדבר על כך שלא היתה גישה לבלוג במשך כחודש וחצי.

טוב כל זה מאחורי ושבתי נחושה יותר, מגובה יותר ועם תוכנת הגנה שעולה לי כסף כל חודש.

העליתי על הכתב מחשבות לגבי האלבומים שיותר אהבתי השנה.האלבומים מדורגים מן המקום הנמוך לגבוה יותר ( כלומר המקומות הראשונים בסוף כמקובל) .

אלבום השנה שלי יצא בינואר אם אני לא טועה וכבר אז ידעתי שהוא יהיה אחד הטובים. חשבתי שאלבום השנה שלי יהיה מעט פחות כבד ומלנכולי אבל מה לעשות -זה האלבום שהכי אהבתי השנה.

מצרפת מיקסטייפ עם נציג מכל אלבום שמופיע פה. סך הכל מעל שעתיים של האזנה מצוינת.

מאחלת לכולכם ולי שנה טובה, שמחה ומלאת רגעים מוזיקליים נפלאים

גלי

 

viet cong

Viet Cong – Self Titled

כל השנה התלבטתי לגבי האלבום הזה. לא היה לי ספק לגבי העובדה שהוא אלבום טוב ושהוא מאלבומי השנה הבולטים( בתחומו). אבל לאוזני למודות השנים הוא נשמע כמו ההרכב התורן – בכל שנה או כמה שנים יש אחד כזה. פעם היו אלה אינטרפול, פעם היו אלה פרנץ פרדיננד, פעם היו אלה הרכבים שאני ממש אהבתי- כלומר הייתי בצד של המתרס שחווה אותם כמשהו חדש ועדכני. עכשיו אני לא חווה זאת כך אבל אני כן חווה את האלבום הזה כאלבום טוב ומהוקצע עם זרימה מצוינת. מגיע לו להיות ברשימה הזו.

 

 

 

FFS

 

FFS – Self Titled

FFS הם Franz Ferdinand והספארקס. בהתחלה כשראיתי את הפרומו לשיתוף הפעולה הזה חשבתי לעצמי שהרעיון חמוד ומבטיח. אחר כך כשהאזנתי לאלבום עצמו חשבתי שהוא בסדר ולא יותר. אחרי כמה האזנות החלטתי שהוא חמוד, מבטיח ומקיים. מה שיפה בשיתוף הפעולה הזה הוא שמתקיים בו דיאלוג של ממש בין שני ההרכבים. בחלק מהקטעים דומיננטיות של פראנץ פרדיננד ובאחרים (הרבים יותר לדעתי) דומיננטיות של הספארקס. אבל הרגעים שבו הם מתייחסים אחד אל השני הם רגעי הקסם. לפרקים הם אפילו קצת מחליפים תפקידים, ובדרך קצת צוחקים על עצמם ( Collaborations Don't Work). אני לא מחסידותיהם הגדולות של פראנץ פרדיננד, אם כי יש קסם מסוים בחיות שלהם ואני פחות מחמירה איתם בהסתכלות לאחור אחרי שפסקו להיות הit band (עצוב אך נכון). ההאזנה לאלבום עם הספארקס (שאני מאד אוהבת) מלמדת על אינטליגנציה של פראנץ פרדיננד שחמקה ממני בעבר. אלבום כייפי, אינטליגנטי לעתים קרובות ולא לרציניים מדי.

 

JSBZJGRE15Shay Ben Tzur , Jonny Greenwood & Rajasthan Express – Junun

אני תוהה אם לא הייתי נוכחת בהופעה הנפלאה של ההרכב הזה בפסטיבל ירושלים למוזיקה מקודשת האם הייתי אוהבת אותו באותה מידה. זה שהפרויקט יפה ומעניין אין לי ספק והאלבום מכיל כמה רגעים נהדרים. אבל לא ניתן להעביר את הקסם שהילכה עלי ההופעה במגדל דוד, עם אנרגיות המצוינות במיוחד של התזמורת מרג'סטאן. אחר כך הסתבר לי שפול תומאס אנדרסון עשה סרט על תהליך היצירה, ושמו של ג'וני גרינווד ( שאני אוהבת מעריכה ומוקירה ואפילו קצת star struck לידו) השתרבב לטעמי קצת יותר מדי לראש הרשימה כאחראי לפרויקט. אני לא בטוחה שדווקא הוא היה הגורם הדומיננטי פה , פרט לקידום והבאתו לקדמת הבמה. בכל מקרה, הפרויקט הזה אחראי לכמה רגעים מוזיקליים יפים במיוחד שחוויתי השנה ואני רוצה לציין זאת כאן.

 

 

Ken Mode - Success

Ken Mode -Success

אלבום סוחף מהרכב הפוסט-הארדקור הקנדי ששמו הוא קיצור  של  Kill Everyone Now…נו טוב לא הכל יכול להיות מושלם. הטקסטים מביעים את מחאתם של מעמד הביניים והמעמד הנמוך אבל לצד כל זה האלבום גם כייפי. גם העטיפה היא מהאהובות עליי השנה.

 

 

 

 

 

 

tom brosseau

Tom Brosseau – Perfect Abandon

יש משהו מקסים בטום ברוסו. זו לי ההיכרות הראשונה איתו. האלבום יצא בינואר ומיד שבה את ליבי. יש בו צניעות ותחושה מאד old fashioned . בצורה טובה. הזמן כמו עצר מלכת מסביבו וגם משהו במראה שלו נראה לא מחובר לשום תקופה. ברוסו הוא כותב שירים טוב והוא זמר טוב. אלבום שקט צנוע ויפה שמשום מה חמק מאוזני רבים.

 

 

 

 

laura marling short movie

Laura Marling – Short Movie

ובכן… לורה מארלינג. עוד מוזיקאית שהשם שלה הסתובב מסביב ומשפטים כמו "ג'וני מיטשל החדשה" פוזרו לאוויר כמו הבטחות שאולי וסביר שאין להן כיסוי. אבל מודה שמשהו בחזות שלה משך אותי כן להתייחס אליה לעומת שורה של סינג סונגרייטריות האחרות. ואני שמחה שסוף סוף הגעתי אליה כי היא מוזיקאית מקסימה מלאת חכמה והומור. אהבתי מאד את השירה האינטילגנטית, קצת עוקצנית, כמובן שאני הכי נהנית כשהיא נשמעת כמו כריסי היינד ולא בכדי בחרתי את השיר שבחרתי למיקסטייפ. הרומן שלי עם מארלינג ללא ספק התחיל.

 

 

videodrom

קין והבל 90210 – וידאודרום

אלבום מצוין של הטריו הישראלי שנוצר באמצעות מימון המונים (כיף לשמוע סיפורים כאלה). זהו אלבומם השני של ההרכב, הצעיר יש לומר ( בני 26-27) . האלבום אינטנסיבי ומצוין מוזיקלית אבל גם לא מסתפק בזה ומכיל טקסטים נוקבים על אובדן הדרך של הצבר הישראלי ושל האתוס הציוני, תוכניות ריאליטי, הרדידות והאלימות הכללית שפושה מסביב.

 

 

 

 

a0622773824_10

Deafheaven – New Bermuda

ב Brought to the Water, שיר הפתיחה של אלבומם האחרון של דףהבן, החלטתי , ולו רק לאורך השיר, שדףהבן הוא הם סופרסטארים .הם המקבילה במטאל  לגדולי כוכבי הפופ של הטינאייג'רז. ולו רק בזכות יכולתם לסחוף ככה עם קטע כזה. זה קטע אדיר בעיניי. וקליט מאד.

לפני שנתיים דףהבן היו בשלשה הפותחת שלי בסיכום השנה. הסיבה היחידה שהם לא ממוקמים כל כך גבוה השנה היא שהם כבר לא בגדר תגלית עבורי. אבל אלבומם השני לא נופל ברמתו מהקודם. האלבום נתפס בעיני המבקרים כקליט פחות מקודמו שהיווה עבור רבים אחד מאלבומי המטאל הנגישים שנעשו – הנגשת המטאל לקהל הרחב או משהו כזה. השיר הראשון ב New Bermuda ממשיך לדעתי עם המסורת הזו . אחר כך האלבום משתנה מעט. אני מקווה לראות את ההרכב הזה ממשיך ויוצר ומפתיע כי הם מאד משמחים עד כה.

 

 

loop

Loop -Array1

לופ ,או ליתר דיוק רוברט המפסון, שהוא היחיד שנותר מההרכב המקורי, חוזרים אחרי הפסקה של 25 שנה ועושים את מה שהם עושים הכי טוב -ספייס רוק מדטטיבי. עכשיו רק אצטרך לתפוס אותם בהופעה.

 

 

 

 

 

Yo L Tengo Stuff Like that there

Yo La Tengo – Stuff Like That There

ישנה מוזיקה שיש לה השפעה מרככת ומזככת על המוח. אולי זה משהו אינדיבידואלי, אבל מה שבטוח זה שאם משמיעים לי את Yo La Tengo האפקט מושג. נדמה שבאלבום האחרון מופעל האפקט במקסימום עוצמה – האופן שבו ג'ורג'יה האבלי עוברת ב"מכבש הריכוך" שלה ומיישרת את Friday Im in Love של הקיור לפי מידות Yo La Tengo מהלך עלי קסם. אלבום הקאברים המתוק של ההרכב הוא תענוג צרוף, במיוחד למעריצי ההרכב. במיוחד לי.

 

 

ryley walker

Ryley Walker – Primrose Green

בכמה מקרים יוצא לי לכתוב על אלבום שנה מפי מוזיקאי שראיתי אותו זה עתה בהופעה בארץ? לא הרבה. וזה כיף גדול. קרה לי גם בשנה שעברה עם Sun Kil Moon  שהיה גם אלבום השנה שלי. האלבום של ריילי ווקר הוא תוספת נעימה שמחליקה בקלות לרשימת האלבומים שעשו לי את השנה. נכון, אין פה שום דבר שלא שמענו בעבר, וריילי לא מסתפק במוזיקה וגם מצטייד בעטיפה מאד ואן מוריסונית לאלבומו ( גם את ההופעה בתמונע חתם עם קאבר למוריסון), אבל הוא עושה את זה בצורה מאד חיננית ונעימה.

 

 

Bjork-Vulnicura1

Bjork -Vulnicura

ביורק תמיד טובה ומעניינת לא? זו רק השאלה האם יש לנו סבלנות או לא… צפיתי בספיישל המעט ארכאי ששידרו לרגל יום הולדתה ה50 בהוט ולא יכולתי שלא לחשוב, לאור הסקירה של פועלה, שהיא תמיד היתה טובה ומעניינת. ושזו רק הסבלנות שלנו שמשתנה. אני חייבת להודות שלשני האלבומים שקדמו לVulnicura לא האזנתי. אולי שמעתי קטעים מתוכם. ואני מכירה את הArt Work סביבם. בVulnicura חזרתי אל ביורק בגלל הוייב סביב העובדה שזה "אלבום הפרידה" ממאתיו בארני. אלבום מופק לעילא, מעניין מוזיקלית, והשירים יפים. יתכן שגם קודמיו היו כאלה. אני בטוחה שהשניים הראשונים היו כאלה (פעלו לטובתם החידוש וההיכרות הראשונית עם היצור הקסום והחייזרי הזה) .

 

kendrik

Kendrick Lamar – To Pimp a Butterfly

זוהי ההזדמנות שלי להראות לכם שאני לא מנסה בכוח להביא סיכום אחר ואזוטרי. הנה כל הנסיבות מצביעות לכך שהייתי אמורה לפעול כלעומת הגל הסוחף של אהדה ותשומת לב שקיבל האלבום הזה של קנדריק לאמאר ולחשוב שהוא אוברייטד. מצד שני המקרה הזה לא לגמרי מסייע לי בהוכחה מאחר ואחרי גל האהדה הגיע גל נגדי של "האלבום הזה הוא ממש לא מה שעושים ממנו " אז אולי המחאה שלי היא נגד המחאה? לענייננו, האלבום של לאמאר הוא אולי לא יצירת מופת מוזיקלית ואולי גם לא מסמך סוציולוגי נוקב על התרבות האפרו אמריקנית בעידן הנוכחי, אבל הוא בהחלט כייפי. הפקה מצוינת ולא מעט רגעי חסד מאת קנדריק המלהג. אני בעדו.

 

 

Fantasy Empire

Lighting Bolt -Fantasy Empire

האלבום של לייטנינג בולט הוא אולי האלבום האינטנסיבי ביותר של השנה. אחרי הפסקה של חמש שנים Lightning Bolt חוזרים עם האנרגיות שתמיד היו להם ועם הפקה קצת יותר מהוקצעת. Auditory Annihilation , Mayhem הם רק חלק משמות התואר שנתקלתי בהם בהקשר לאלבום הזה. אלבום שלא מפסיק לרגע ואנחנו אוהבים את זה. . מומלץ בחום.

 

 

 

 

ufomammut ecate

Ufomammut -Ecate

אחד האלבומים החזקים והטובים ששמעתי השנה. זו היא לי היכרות ראשונה עם טריו הסלאדג' דום מטאל האיטלקי והם מצאו חן בעיני מהרגע הראשון. הלהקה קיימת למעלה מעשור וחצי. Ecate מסתבר היא אלה יוונית (Hecate). אלת הירח, הקוסמות והכישוף לא פחות! נראה שהיא קיבלה את כל הדברים השווים. אין רגע משעמם באלבום האינטנסיבי הזה. אגב גם העטיפה שלו יפה מאד.

 

 

 

Joanna Newsome -Divers

Joanna Newsom -Divers

מה אומר. אוקיי, אומר משהו. לנצח אזכור את ניוסום מדלגת בשמלתה היפה בין הפסנתר לנבל במשכן לאומנויות הבמה כמו ילדה בחנות ממתקים. אני אוהבת אותה. את שירתה. את הסונגרייטינג. אלבום נהדר עם שלא נופל ברמתו מקודמיו.

 

 

 

 

Eleniaורד

Floating Points -Elaenia

סם שפרד, כנראה מוזיקאי ומפיק אלקטרוני פורה, הוציא השנה אלבום בכורה תחת המוניקר Floating Points. הוא ללא ספק אחד האלבומים הטובים ששמעתי השנה. כפי שקראתי במקום אחר -האלבום יכול היה לצאת כמעט בכל שנה בשלושת העשורים האחרונים. מדובר באלקטרוניקה חמה ושקטה. שפרד מציין את Talk Talk בכלל ו Laughing Stock בפרט בתור מקורות השראה אבל לפרקים ( רק לפרקים) אני חשבתי גם על Tortoise ועל Four Tet.

 

 

haklik

הקליק – אני לא בפסקול

נראה לי שזה הסיכום הראשון שכולל גם אלבומים ישראלים. חשוב לי לציין שהבחירה לא לכלול אלבומים ישראלים בעבר לא נבעה מעניין עקרוני של הפרדה, אלא פשוט לא מצאתי אלבום שראיתי לנכון לכלול אותו. אני מניחה שמדי שנה נעשים דברים מעניינים בארץ אבל יתכן שהם לא מגיעים אלי (אני לא בטוחה שיש אלבומים טובים כמו הרכבים מבטיחים או הרכבי הופעות טובים-אבל אני לא חותמת על זה). האלבום של הקליק הוא אחד האלבומים שהכי ריגשו אותי השנה. לצד מותו של אלי אברמוב שמוסיף למטען הרגשי המלווה את ההתייחסות האלבום הזה, הרי שהחוויה המרכזית  היא העיתוי שלו, והתחושה החזקה שזהו הקול הברור הראשון שנשמע לאחר ניצחון הימין בבחירות. קול בלתי אמצעי וברור. לא מתוחכם מדי. לא ממציא עצמו מחדש. הקליק כפי שאנחנו מכירים אותם. אני חושבת שזו הפשטות שבה הם מבטאים את הדברים שהכי שבתה את ליבי.

 

mte-63-64-mag-original-image-crop-1-_main

Joshua Abrams -Magnetoception

אלבום נפלא חם ומענג של אברמס, עם שיתוף פעולה של מוזיקאים מצוינים, בינהם חמיד דרייק אהובנו.

 

 

 

 

 

 

 

prongsongsfromblackholecd

Prong -Songs From the Black Hole

איזה כיף של אלבום! אלבום הקאברים של Prong הוותיקים ממחיש את הטעם המשובח שלהם עם קאברים לKilling Joke, Fugazi ,Black Flag ניל יאנג ועוד. כמעט כל שיר פה הוא תענוג צרוף. אני לא יודעת אם הוא אחד האלבומים הטובים השנה. אבל הוא בהחלט אחד האלבומים שהכי קולעים לטעם שלי. האלבום הזה מזכיר לי את הכיף של אוספי הניינטיז שקנית בחנות בכפר סבא בעשרה שקלים או האוספים היותר מוצלחים שצורפו לNME.נהדר.

 

 

Tom Carter - Long Time Underground

Tom Carter – Long Time Underground

את טום קרטר אני מכירה דווקא בזכות שיתופי הפעולה שלו מהשנים האחרונות עם Pat Murano , שהם כשלעצמם מאד מומלצים. מסתבר שקרטר עבר בשלוש השנים האחרונות חוויה מאד קשה עם מצב בריאותי קשה שהוביל אותו לקומה למשך זמן מה. האלבום נכתב בעקבות החוויה הקשה הזו. מדובר ביצירה יפה ומדדטטיבית.

 

 

 

 

built to spill - Untathered moon

Built to Spill – Untethered Moon

ignorance is bliss . כי בעוד שנאמני Built to Spill מנסים להחליט איפה האלבום הזה ממוקם איכותית בדיסקוגרפיה של הלהקה, לי, שתמיד רציתי להכיר ולא הזדמן, ההיכרות הראשונה הזו היא מתנה פשוטו כמשמעו. איזה כיף של אלבום! אחזור על עצמי כפי שכבר התבטאתי לגביו- הוא מחזיר אותי לימי הזוהר של חוויית המוזיקה עבורי. כשהכל היה פשוט… בדומה לHalf Japanese בשנה שעברה או Sebadoh בשנה שלפני כן – אלבום מומלץ בחום.

 

 

 

ולמקום הראשון שלי



Mount Eerie - Sauna

Mount Eerie – Sauna

קראתי באיזו ביקורת לגבי האלבום הזה אמירה שמאד מצאה חן בעיני – "זה האלבום השקט הכי רועש ששמעתי". יש בזה משהו. רבים אומרים לי שזה אלבום יפה אבל צריך מצב רוח מיוחד בשבילו. אני מבינה את זה. יש בו משהו מאד תובעני ומאד טוטאלי. הוא מדכדך, כבד וקצת כולא את המאזין. אבל כל זה ועוד הם שגם תורמים ליופיו. האלבום יצא בתחילת השנה וכבר אז חשבתי שיש סיכוי טוב שהוא יהיה אלבום השנה שלי. אבל יש לי בעיה להכריז על אלבום שנה מאת מוזיקאי פורה וותיק שאני לומדת להכיר רק עכשיו  ושאני לא מכירה את עבודותיו הקודמות. זה נראה לי לא הוגן- כלפיו וכלפי האלבומים האחרים. כמו רוב הדברים בחיי אני חייבת לקחת את זה ברצינות תהומית. אבל זו שאלה -האם אלבום שנה צריך להיות האלבום שהכי התרשמת ממנו/אהבת השנה או סוג של אירוע מוזיקלי משמעותי שהתרחש? אם התשובה היא האופציה הראשונה הרי שזו אלבום השנה שלי. בחירות הולמות את האופציה השנייה יכולות להיות למשל ביורק שחזרתה לבימה על רקע פרידתה ממתיו בארני והיצירה האפית שלה בהחלט יכולה להיחשב ככזו. היא בהחלט נחשבת על ידי הרבה מגזינים של מוזיקה. אבל אני לא מגזין ולכן לא – לא ביורק :)

בחזרה ל"סאונה" סוף סוף -שימו לב לפתיחה עוצרת הנשימה -כששמעתי את הקטע הזה לראשונה מאד התרגשתי. ואני עדיין חושבת שזו פתיח יפהפה לאלבום. יש פה טקסטים נוגעים ללב, שירה עדינה שמאזנת נכון בין הליווי הנשי המעט אופראי לשירה של אלברום עצמו -וטוב שהוא נכנס גם. יש פה נויז, וצפצופים וצרצורים קטנים, ורוק טהור וכייפי ( לא הרבה ,זה נכון). משהו בטון האישי של האלבום הזה מכיר לי את ויל אולדהם שאני כל כך אוהבת. אבל רק מהבחינה הזו. ולצד השירים הכבדים והגרנדיוזיים יש גם כתיבה נכונה של שירים. כלומר סנוגרייטינג חכם. שימו לב גם לשיר Emptyness הטורדני והיפהפה.

 

My 2015 in Music by Gali Gonen on Mixcloud

Tracklist

Viet Cong – Death
FFS – Save me From Myself
Junun (Shay Ben Tsur, Jonny Greenwood , Rajasthan Express) – Chala Vahai Des
Ken Mode – These Tight Jeans
Tom Brosseau – Roll Along With Me
Laura Marling – Gurdjieff's Daughter
Cain & Abel 90210 – Efraim the Sublime
Deafheaven -Brought to the Water
Loop – Precession
Yo La Tengo – Automatic Doom
Ryley Walker – Same Minds
Bjork- Stone Milker
Kendrik Lamar – Wesley's Theory
Lightning Bolt – The Metal East
UFOMmammut – Somnium
Joanna Newsom – Goose Eggs
Floating Points – Peroration Six
Haklik -Lajoker Ein Panim
Joshua Abrams – Magnetoception
Prong – The Bars
Tom Carter- Entreaertne
Built to Spill – When Im Blind
Mount Eerie- Boat
Mount Eerie -Planet
Mount Eerie – Emptyness

8 Comments

סיכום שנת 2014 (שלי) במוזיקה

שלום לכולם

הגענו לרגע המיוחל של סיכום שנת 2014 (שלי) במוזיקה. לצערי השנה לא הקלטתי פודקאסט, למרות שאהבתי את העשייה והתגאתי בה, האנרגיות שלי לא היו מופנות לשם. זה לא אומר שלא יהיו עוד פודקאסטים, בסיכום השנה הבא או באמצע השנה, או מתי שלא.
בימים האחרונים פרסמתי בדף הפייסבוק של הבלוג אלבומים שלא נכנסו לסיכום – למרות שזה בעצם אומר שהם כן נכנסו לסיכום, לא כך?ממליצה להיכנס גם לשם ולעשות את ההשלמה.
אז הנה האלבומים שאני אהבתי, אפשר לדפדף בינהם באמצעות החיצים ולקרוא על כל אחד. צירפתי גם מיקסטייפ עם שיר מייצג מכל אחד מהאלבומים שאני מזכירה. בחרתי 18. למה 18? בלי סיבה. מספר שרירותי. זהו מספר האלבומים שהרגשתי צורך לשים אותם בקבוצה משלהם ולציין אותם במשנה חשיבות.

מבחינת הופעות, היו המון ביטולים השנה אז לא אדרג. אולי אפשר לדרג את הביטולים? רק אציין שהופעת השנה שלי ללא עוררין היתה ההופעה של הסטונז בפארק הירקון.

מאחלת לכולנו שנה מוזיקלית טובה, בואו לבקר והמשיכו לעקוב אחרי הנעשה אצלי, כאן , בפייסבוק או בכל ערוץ תקשורת אחר.

גלי

Freddie Gibbs & Madlib - Pinata

Freddie Gibbs Madlib - Pinata 18

מקום 18 לא תמיד תמצאו אצלי אלבום היפ הופ בפלייליסט, אבל אם אני מוצאת אחד שאני מחבבת זה כנראה משמח אותי ...

Read More

Ought - More Than Any Other Day 17

מקום 17 את האלבום הזה גיליתי רק לאחרונה, בזכות אלו חבריי שעוקבים אחרי הלייבל Constellation Records ( אתם יודעים מי אתם!). ...

Read More

Bonnie Prince Billy - Singers' Gave a Sea of Tongues 16

מקום 16 ויל אולדהם הוא אחד המוזיקאים האהובים עליי כיום. פשוט כך. אחד מתוך שלושה אפילו. לא יודעת כרגע מי נכלל ...

Read More

Laetitia Sadier- Something Shines 15

מקום 15 באלבום הסולו השלישי שלה לטיסיה ממשיכה בשלה, עם תכנים פוסט מרקסיסטים, שירה נעימה ואינטלגנטית ולא מעט קריצות עין סטראולאביות. ...

Read More

Eno/Hyde -High Life 14

מקום 14 אני אמנם מנויה לקבלת עדכונים במייל מבריאן אינו, אבל חייבת לומר שבדרך כלל אין לי סבלנות לפרויקטים המאוחרים שלו, ...

Read More

The War on Drugs -Lost in a Dream 13

מקום 13 אני מאד אוהבת את War on Drugs. מזה שנתיים הם דואגים לכך שלצד היצר והרצון להיות מאותגרת מוזיקלית (ובכלל) ...

Read More

Tony Allen - Film of Life 12

מקום 12 אלבום משובח צבעוני ועשיר לחלוץ האפרוביט והמתופף בחסד טוני אלן. כל קטע פה מהנה ועומד בזכות עצמו ובדרך כלל ...

Read More

Half Japanese -Overjoyed 11

מקום 11 Half Japanese חוזרים אחרי הפסקה של 13 שנה. אני פחות מכירה אותם אבל מבינה מקריאה בנושא שהם בדרך כל ...

Read More

Steve Gunn -Way Out Weather 10

מקום 10 אני מרגישה קצת לא בנוח. השנה ישנו ניחוח אמריקנה, פולק, קאנטרי ופסיכדליה כבד מהסיכום שלי. אני לא אוהבת ...

Read More

Horseback - Piedmont Apocrypha 9

מקום 9 זו לי ההיכרות הראשונה עם Horseback ואני בהחלט מתכננת להתחיל לעקוב אחריו. יש פה שילוב בין מטאל לפולק לDoom ...

Read More

Beck -Morning Phase 8

מקום 8 משום מה בק מעורר בלא מעט אנשים אנטגוניזם. קשה לי להסביר למה. טוענים שהוא אוברייטד ומנופח. מתחנף. כל הזמן ...

Read More

Grouper -Ruins 7

מקום 7 Grouper, היא ליז האריס, הוציאה את אחד האלבומים היפים והמהפנטים של השנה. האריס עבדה על האלבום במהלך שהייתה בעיירת ...

Read More

Godflesh - A World Lit Only By Fire 6

מקום 6 אחרי הפסקה של 13 שנה חוזרים ג'סטין ברודריק וG.C Green עם אלבום מצוין. זו היתה שנה פורה בשבילם, לאלבום ...

Read More

The Nels Cline Singers- Macroscope 5

מקום 5 זהו האלבום החמישי לטריו של קליין - מתהילת וילקו ומתהילת עצמו, יחד עם הבסיסט טרבור דאן והמתופף סקוט ...

Read More

Drive By Truckers - English Oceans 4

מקום 4 מכירים את האלבומים הללו שהיו איתכם כמעט מתחילת השנה והפכו תוך זמן די קצר לחברים טובים? זהו האלבום שנופל ...

Read More

Earth - Primitive & Deadly 3

מקום 3 ישנם שני הרכבים שהם אצולה ברשימה שלי השנה וEarth הם "אחד" מהם. כלומר בספר שלי הם בני אצולה. מעין ...

Read More

Einsturzende Neubauten - Lament 2

מקום 2 גם הם אצולה. איזה אלבום יפה. כמה כבוד והערכה יש לי להרכב הזה וכמה האלבום הזה גורם לי לכבד ...

Read More

1 Sun Kil Moon - Benji

מקום ראשון! אני תוהה אם אפשר להתייחס לאלבום הזה כאלבום קונספט. מארק קוזלק מתאר בפורטרוט, שיר אחר שיר מיתה של קרוב ...

Read More

הציור ש"עוטף" את המיקסטייפ מאת גיורא ברגל
The Jump(U.F.O at the King David Hotel's Swimming Pool) 1991

 

2014 – My Year in Music by Gali Gonen on Mixcloud

6 Comments

סיכום אישי- שנת 2013 במוזיקה

 

היי כולם

הנה אנחנו נפגשים פה שוב. זו הופכת להיות מסורת. בסוף אגיע למצב שבו נתראה פה רק בסיכומי שנה, מקווה שלא.

כרגיל, סיכום אישי שלי, הגיגים, מחשבות ותהיות. אחרי שעשיתי לעצמי האזנה ביקורתית גיליתי שמספר המופעים הרב ביותר הוא למילים : אינטנסיבי, יצירתי, דחוס, מאוורר ועוד שמות תואר כאלו. נא קבלו זאת בהבנה. כל הנסיון לנסח במילים את החוויה המוזיקלית הוא בעייתי, כל זאת תחת עיניה הבוחנות של המפיקה והעורכת בפועל שדואגת שההקלטה תצא בסדר (זו אני, כן?)

 

בימים האחרונים פרסמתי בעמוד הפייסבוק של הבלוג, כטיזר לסיכום המלא,  מספר רשמים מאלבומים ש"לא נכנסו". ממליצה להסתכל גם שם.

מקווה שתהנו, ואשמח במיוחד לתגובות, כאן או באופן אישי. בקיצור, אשמח לשמוע מכם.

שנה טובה והרבה איירה קפלן

גלי

 

להורדת הפודקאסט – דרך אתר icast  ( קליק ימני על כפתור ה"הורד" ושמירה)

 

הסיכום המלא (למי שלרשותו קצת יותר משעתיים וחצי :) )

ומפוצל ל3 חלקים:

חלק א

חלק ב

חלק ג

 

 

 

10 Comments

סיכום השנה שלי לשנת 2012

 

זהו! תם ונשלם. עשיתי זאת. זה לא היה קל. כשאני נכנסת לפרויקט מסוים, גם אם הוא בא ממקום של רצון אמיתי והנאה, אני מכניסה את עצמי ללחצים ומשטר מאד חמור, ולפעמים שוכחת שכל זה אמור להיות נעים וכיף.

אבל עשיתי זאת ואני גאה בתוצאה.

הנה סיכום השנה שלי. יצא מאד ארוך. סך הכל שעתיים וחצי. לכן אני מגישה לכם גרסה מפוצלת לשלושה חלקים כדי להקל על האזנה בשלבים, אבל גם גרסה אחת מלאה לברי המזל ביננו שמוצאים את השעתיים וחצי הללו.

 

אשמח לשמוע מה אתם חושבים, על הסיכום, על הבחירות, על הדעות שלי ובכלל, ההעדפות שלכם לשנה הזו.

ובקשה אחת- אל תרימו ידיים מהבלוג הזה- אני תמיד פה .לא מצליחה תמיד לכתוב, אבל תמיד רוצה, תמיד מכוונת לזה , ותמיד אחזור ( בסופו של דבר , בצורה זו או אחרת :)

האזנה נעימה!

גלי

 

 

חלק א

 

 

Audio clip: Adobe Flash Player (version 9 or above) is required to play this audio clip. Download the latest version here. You also need to have JavaScript enabled in your browser.

 

חלק ב

 

 

Audio clip: Adobe Flash Player (version 9 or above) is required to play this audio clip. Download the latest version here. You also need to have JavaScript enabled in your browser.

 

חלק ג

 

 

Audio clip: Adobe Flash Player (version 9 or above) is required to play this audio clip. Download the latest version here. You also need to have JavaScript enabled in your browser.

 

הפודקאסט המלא

 

 

Audio clip: Adobe Flash Player (version 9 or above) is required to play this audio clip. Download the latest version here. You also need to have JavaScript enabled in your browser.

6 Comments

סיכום שנת 2011

היי

הנה הסיכום שלי. בחרתי הפעם להקליט אותו כפודקאסט משתי סיבות- האחת היא שאני מתגעגעת להקלטת הפודקאסטים. אם מישהו מחפש פרוייקט משותף של הקלטת תוכניות מהסוג הזה אני אשמח לקחת חלק.

הסיבה השנייה היא שהפודקאסט יחייב אתכם להאזין באמת למוזיקה, בניגוד לפוסט סיכום שסביר שתרפרפו מעליו ותסתפקו בלראות את השמות והבחירות שלי.

התנצלות אחת- משום מה אני קוראת לאלבום של סטטסון שלוש פעמים בשם הלא נכון  Judges  ,שהוא שם הקטע המרכזי באלבום, אבל שם האלבום הוא דווקא New History of Warfare Vol 2

אז תתעלמו. אני לא רוצה להקליט מחדש….

 

האזנה נעימה. אשמח לשמע מה דעתכם.

 

גלי

 

 

Audio clip: Adobe Flash Player (version 9 or above) is required to play this audio clip. Download the latest version here. You also need to have JavaScript enabled in your browser.

לערוץ שלי בicast

13 Comments

2010 שלי -חלק ג ואחרון

המוות של קפטן ביפהארט קצת קטע לי את תחושת השליחות לגבי השלמת הסיכום הזה.  לא יודעת למה, אני מתקשה להשתחרר ומאזינה רק לו בשלושת הימים האחרונים. כל פיסה של חומר כתוב עליו מעוררת עניין, כל יצירה מוזיקלית שלו שאני בודקת נשמעת לי פיצוץ.  כמה מהן גרמו לי להסמיק בהתרגשות מרוב שהם טובים, ואני לא מגזימה. אני בתחושת אבל ולא לגמרי ברור למה – האיש נעדר מוזיקלית מחיינו ב28 השנים האחרונות.

קצת קשה לי לחזור לשנה הזו,אבל אעשה זאת -רק אפתח עם עוד קליפ של ביפהארט.

YouTube Preview Image

היכרות עם דיסקוגרפיות שלמות

השנה צללתי במסע אל תוך הדיסקוגרפיה של ג'ון קייל .ההיכרות שלי עם קייל היא ספורדית ולא מסודרת. אני מכירה הרבה חומרים שלו, אבל לפעמים את העיבודים המחודשים שלו אני מכירה לפני העיבודים המקוריים, ויש אלבומים שלמים שמעולם לא שמעתי.

הפרויקטים הללו יכולים להיות מאד מתישים לפעמים, אבל במקרה שלפנינו- אין פשוט מזה. המסע זורם לי ונכון וכייפי.  יצאתי איתו לדרך  בימים שלאחר חזרתי מההופעה שלו בלונדון.

אני מסיימת כרגע את Helen of Troy .

YouTube Preview Image

במקביל התחלתי אז בפרוייקט של בואי, אבל שם אני חייבת לציין שפחות זורם לי ופחות מצליח לי. בכל מקרה לא אמרתי נואש.

פרוייקטים בהקפאה (אבל בהחלט לא גנוזים): Wolfgang Press, Pere Ubu

תוכניות לעתיד – רוישי סקמוטו, קפטן ביפהארט.


הוט צ'יפ

את הוט צ'יפ אני אוהבת לאהוב. הם באופן חד משמעי ההרכב  שאני הכי אוהבת בעשור האחרון. לא משנה איזה אלבום יצא השנה, השנה האזנתי בעיקר לThe Warning

YouTube Preview Image

סופסופ, אלבומים שממש יצאו השנה ואהבתי

ישראלי:

שלום גד -היהודי המעופף

כתבתי אצלי לא מעט על שלום גד. הוא ללא ספק המוזיקאי הישראלי האהוב עליי ביותר כיום. אלבומו הקודם -"קוץ ברוח" היה מושלם בעיניי. "היהודי המעופף" מצוין גם הוא. ממשיך להיות  לא מפה מחד ומאידך לגמרי לגמרי מקומי. ושוב הוא בבנדקמפ במחיר מצחיק.

 

 

אלברט בגר -Peacemaker

לאחרונה נכחתי בהופעה של בגר כחלק מטריו. היה מעולה. אני ממליצה בחום ללכת לראות אותו בהופעה- לא חייבים להיות פריקים של ג'אז (אני לא) אלא לאהוב הרפתקאות מוזיקליות ואווירה נסיונית.

YouTube Preview Image

אלבומי חו"ל:

רקחתי אוסף קטן עם נציג אחד מכל אלבום שאהבתי במיוחד השנה. רק אלבום השנה שלי פונק פה בשני שירים. הוא האלבום השקט ביותר שיצא ובכל זאת כבש את ליבי בסערה.

האזנה לדגימות מאלבומי 2010

1. The Swans -No Words No Thoughts 

 

2. Matthew Herbert -Berlin

3. Royksopp- The Drug

4. Twin Shadow- Tyrant Destroyed

5. Jamie Lidell -Compass

6. Gil Scott Heron- I'm New Here

7. Belle And Sebastian- I Didn't See it Coming

8. Ariel Pink's Haunted Graffiti -Round and Round

9. Race Horses- Man in My Mind

10. Gorillaz – Welcome to the World of the Plastic Beach

11. OST & KJEX- Let's Set the Time

12. Hot Chip =One Life Stand

13. Royksopp -The Alcoholic

5 Comments

2010 שלי -חלק ב

השירה בפרונט

ג'ם סשנים ווירטואוזיות על כלי נגינה זה נחמד מאד, אבל השנה אהבתי היתה נתונה בעיקר לווקאלז. אין דבר שמשמח אותי יותר משירה חכמה. אני חושבת שניסחתי את זה נכון פה ועדיף לא לחזור על עצמי יותר מדי. על ג'וני מיטשל וארתור לי שהזכרתי שם בפוסט, אני רוצה להוסיף את רוברט פולארד מGuided By Voices. אני חושבת שהשיר הזה ממחיש טוב מרבים אחרים עד כמה מרגשת יכולה השירה שלו להיות. אני מודעת לזה שאנשים נרתעים מהסאונד העמום והמלוכלך שלהם, נסו בכל זאת להקשיב לשירה של פולארד כאן.

YouTube Preview Image

באופן כללי אני מאמינה מאד בשירה כאמצעי ריפוי וביטוי, וטרם אמרתי נואש מלהקים את מקהלת האינדי הראשונה בארץ.

פלירטוטי ג'אז וקלאסי

עוד מגמה מהשנה שלא הכריזה על עצמה, וניכרת חלקית גם בשמות שהזכרתי קודם (נלס קליין, ארטזויד), היא של משיכה שלי למה שאני מכנה "מוזיקה אקדמית"יותר. שוב, חלקית בהשפעת אותם בלוגים שהזכרתי, אבל בפירוש גם היפתחות שלי לסגנונות הללו.

Ryuichi Sakamoto – The Thousand Knives of Ryuichi Sakamoto

אלבומו הראשון של סקמוטו. האלבום הזה בהחלט נמצא בטופ פייב של האזנות השנה שלי.  מוזיקה עילאית. כישרון צרוף. החוכמה שבה סאקאמוטו מדלג מעדנות בין הסגנונות השונים, כל כך לא צפוי ובנאלי, יצירתי, וכל כך שומר על טריות.  תחשבו מה זה לצאת עם אלבום בכורה כזה. זה כאילו כוח טבע הוצג בפנינו פתאום. תקשיבו לפתיחה של השיר, תקשיבו לפתיחה של האלבום.

YouTube Preview Image

והתוודעתי לSonny Sharrock

YouTube Preview Image

התעמקתי עוד קצת בג'ון זורן.

למרות שאני לא בטוחה שלהתעמק זו הגדרה נכונה כשמדובר בזורן. והאמת היא שאין לי שם רצון לשמוע אותו בבית. מחשבות על זורן הן מחשבות על אירוע אד הוק – יצירה מעכשיו לעכשיו. חד פעמית (אני חושבת שלחד פעמי עשו יחסי ציבור רעים, בגלל איכות הסביבה והכל, או בגלל אינטרסים של תאגידים כמו סירס).

YouTube Preview Image

מאד חבל לי שלא נכחתי בפסטיבל של זורן פה בארץ.

השלמות אייטיז

אמנם אני ילידת 74 (השיר שעמד בראש המצעד הבריטי ביום הולדתי הוא זה לפי האפליקציה בפייסבוק), והאייטיז היו ברקע בשנות ההתבגרות שלי, הייתי ילדה טובה הרצליה וFlair לאוואנגרד לא היה לי כנערה. זאת בניגוד לכמה אנשים שאני מכירה שטענו ששמעו טוקינג הדס בגיל 7. וכך, כמו שכבר סיפרתי,  התחנכתי בעיקר על ברכי הניינטיז. אם אני צריכה לבחור עשור אחד שבו אני שולטת באופן כמעט מלא זה הוא. לכן, יש לי הרבה השלמות אייטיז לעשות.

בסיכום של 2009 התייחסתי לוולפגנג פרס. הם המשיכו איתי גם השנה.

Audio clip: Adobe Flash Player (version 9 or above) is required to play this audio clip. Download the latest version here. You also need to have JavaScript enabled in your browser.

Audio clip: Adobe Flash Player (version 9 or above) is required to play this audio clip. Download the latest version here. You also need to have JavaScript enabled in your browser.


The Pop Group

את ההרכב הזה לא הכרתי משום מה. יש לי רושם שכמו וולפגנג פרס, הוא לא זכה לחשיפה שהגיעה לו.  אבל שלא כמו וולפגנג פרס, מדובר במשך פעילות קצר למדי. טוענים עליהם שהשפיעו על הסאונד של בריסטול שנים אחר כך.  לי הם נשמעים לפרקים כמו מגזין, כמו רוברט סמית, כמו איאן מקאלך. אני חושבת שאני אוהבת אותם כי יש בהם משהו שעומד להתפרץ בכל רגע. ממליצה להתוודע לאלבומם Y.

(79 זה כבר אייטיז, לא? בכל מקרה, המוזיקה שלהם כבר לגמרי בתוך האייטיז).

אזהרה- הקליפ לא קל לצפייה.

YouTube Preview Image

אגב, מעניין מעניין להשוות את עטיפת האלבום Y לזה של   Rema Rema (גלגול מוקדם של וולפגנג פרס)

Magazine

אל מגזין התוודעתי קצת קודם (בזכות שי), אבל הם ראויים לאיזכור כעוד השלמת אייטיז מאוחרת. השירה הורסטילית והמוטרפת של הווארד דיוווטו המסור. הבסים של בארי אדמסון.

YouTube Preview Image

השיר הזה מדבר בעד עצמו. מסעיר.

Psychobilly

מארז כפול מענג של רוקבילי אנגלי מהאייטיז. אחת הרכישות היחידות שלי השנה , עיצוב מפנק ומחמם לב. יש פה הרבה במה לנגוס

http://www.youtube.com/watch?v=4ja__ZowGNo

בחלק הבא והאחרון – עוד השלמות, מסעות דיסקוגרפיים ובכל זאת דברים שיצאו השנה.

14 Comments

2010 שלי

דיסקליימר:

מה שאני הולכת לעשות פה זה לפרסם מעין יומן מוזיקלי שנכתב בדיעבד. היומן מתייחס לחוויותיי המוזיקליות מ2010.  שנת ההוצאה של האלבום אינה רלוונטית – מה שמשנה היא התקשרות שהיתה ביננו במהלך השנה.

אפתח בהצהרה הבאה; אני נורא רוצה להיות עדכנית. אם יש דבר שאני לא רוצה זה לענות על הטייפקאסט של מצבי- אחת שגילה המתקדם משמש לה לרועץ – האוזניים נאטמות והסבלנות/סובלנות  לדברים חדשים/מאתגרים פוחתת. ההתרגשויות פוחתות . ישנה בעיקר התרפקות נוסטלגית על מוזיקה מפעם.

לא.Naha. הדמות הזו היא לא אני. אני רוצה להראות לכם  ששום דבר לא יכול לאהבת המוזיקה. שזה לא עובר. שלא מתעייפים.

יופי.

מכל האמור לעיל אפשר להבין שקצת קשה לי עם העובדה שרוב הרשימה פה כוללת מוזיקה מהסבנטיז והאייטיז. את מרבית החומרים פה לא הכרתי בזמן אמת.

החלטתי לחלק את הסיכום הזה מפאת אורכו ועומס המוזיקות לשלושה פוסטים, ולשים דגש על מגמות ודפוסים שאפיינו את ההעדפות המוזיקליות שלי השנה. לכן הרעיון פה הוא ממש לא לדרג, לתעדף ולציין. רק לספר על עצמי.

הסבנטיז ואני

אני מכירה כמה אנשים טובים שמאמינים שכל הדברים הבאמת מעולים נעשו בסבנטיז. ולא משנה באיזה תחום מדובר. קולנוע, מוזיקה, סמים. אצלי זו בהחלט היתה התחושה השנה. עשיתי הרבה מוזיקה של סבנטיז. ואני לא מדברת על שום אוצ'י קוצ'י יהי יה יה. בזכות ההתוודעות שלי לבלוגים המצויינים Bleeding Panda , The Commerical Zone ,Egg City Radio וDr Schluss , התוודעתי להרבה דברים מעניינים מהעשור הזה. אני מודה, הרבה מוזיקה של ראש ולא של רגש, אבל לי זה עושה טוב.  להלן כמה דוגמאות:

Artzoyd

הרכב אוואנגארדי -פרוגי- אלקטרוני-קלאסי צרפתי. בשנים האחרונות עוסק בעיקר בהלחנת פסקולים לקולנוע ומופעי מחול.

Audio clip: Adobe Flash Player (version 9 or above) is required to play this audio clip. Download the latest version here. You also need to have JavaScript enabled in your browser.

Amon Duul/Amon Duul2

על אמון דול כתבתי פה

והנה קטע שאהבתי של אמון דול 2

YouTube Preview Image

קולקטיבים מוזיקליים, שיתוף

אחת לכמה זמן אני נתקלת באיזה פוסט על קינג קרימזון. זה הרכב שכנראה תמיד יכתבו עליו, אוהבי המוזיקה. בשיחה שהיתה לנו על קינג קרימזון לא מזמן, אמר לי שי שהקליפ של Elephant Talk שהעלתי הוא באמת מצוין, אבל שכשהוא מסתכל על כזה דבר, הוא רואה הרבה שכלתנות. מוזיקה שבאה מהשכל . כשאני מסתכלת על זה לעומת זאת, אני רואה את חדוות היצירה, השיתוף המוזיקלי והאלתור. וזה לגמרי מדליק. אני חושבת שאין דבר שמרגש אותי במוזיקה יותר מאשר לראות קבוצה של אנשים שנמצאת בהיי של עשייה מוזיקלית משותפת. זו כנראה הסיבה שאני כל כך אוהבת את ההרכבים הפרוגים המשונים האלה כמו ארטזויד . אני אוהבת את העובדה שרוברט פריפ שיתף פעולה עם כל דבר שזז. מאותה סיבה אני גם אוהבת את ג'ה וובל, כבר דיברתי על זה. אדריאן ביליו עובד עם טוקינג הדס, רוברט פריפ עם דיוויד סילביאן, בריאן אינו עם ג'ה וובל, וובל עם ג'רי לייבזייקט. כמה שיותר מתערבב יותר טוב.

זו גם הסיבה שאני עם הלשון בחוץ, כלבלבית מוכת אהבה מול נלס קליין. עוד אחד שידו בכל. זו רק אני או שהוא המוזיקאי היחיד בעשור הזה שבאמת מתחרה בליגה של השמות שהזכרתי כאן למעלה?

YouTube Preview Image

פה ושם כבר חשפתי לגבי עצמי שאת דרכי המוזיקלית התחלתי כבת טיפש עשרה עם חיבה יתרה ליורו פופ טראשי במיוחד. הייתי משננת בלהט את מילות שירים, הלוואי שלפחות הייתי יכולה לומר של פט בנאטאר או הייזל אוקונור אבל מדובר בשירים של סברינה, סנדרה וקים וויילד.  אחר כך באה תקופת ביניים של האזנה לרוק ישראלי קצת אלטרנטיבי, ואז ביצעתי את הקפיצה הגדולה והתחלתי לגמוע בצימאון פרוג רוק- ג'נטל ג'יינט, ג'נסיס המוקדמים והרבה הרבה קינג קרימזון. זו התקופה שקרבה אותי מאד לחנויות התקליטים, זו תקופה שהתחברתי לטיפוסים הבאמת מעניינים בכיתה. אחר כך זה כבר הפך להיות כבד עליי וגדול עליי. לניינטיז היה הרבה מה להציע לי. בדמות נירוונה, והניטס וג'יימס ולונה ועוד המון המון דברים.והכרתי את יונתן. היה לו חלק גדול מאד, אם כי לא בלעדי,בעיצוב הטעם המוזיקלי שלי.

למה אני מספרת את כל זה ? כי בשנה האחרונה מצאתי עצמי חוזרת למקורות הפרוגים שעליהם מונחים היסודות לאהבותיי המוזיקליות. המגמה התחילה עם הגעתם של גונג לארץ לפני יותר משנה. דווקא עם גונג לא היתה לי שום היכרות קודמת פרט לשם. והנה ההופעה הנפלאה שלהם פה הקסימה אותי והחזירה משהו מהאהבות ההן של בית ספר תיכון.

YouTube Preview Image

ספוגה בהתלהבות של ההופעה ההיא בזאפה, הגעתי גם לבארבי, חודשים ספורים אחר כך, על מנת לחזות,עם עוד קומץ קטן של אנשים, בדייויד אלן ואוניברסיטת הטעויות שלו, מופיע עם שירי רוברט וואייט וסופט מאשין.

YouTube Preview Image

ואם כבר קוראים לכל החברים לשחק בחוץ, אז גם מקומם של ג'נסיס לא נפקד מהרנסס הפרוגי שלי. והתרפקתי על זכרונות מימים עליזים של ריקודים עם האביר לאור ירח.

YouTube Preview Image

הערה לעצמי ל2011- צריכה להתעמק קצת יותר בג'נסיס המוקדמים של קולינס כסולן. צריכה לבדוק את abacab . את הדיסק הזה לעומת זאת, יש לי בבית שנים ואני לא יכולה להתכחש לאהבתי לשיר הזה:

YouTube Preview Image

איזו שירה נכונה.

תודו שלא ציפיתם שהפוסט הזה יתחיל בארטזויד ויסתיים בפיל קולינס?

בפרק הבא: השירה בפרונט, פלירטוטי ג'אז, השלמות אייטיז ועוד….

22 Comments

2009 שלי

אני עוקבת בפליאה אחר התופעה שנקראת 'סיכומי העשור'.  לעיתים אני לוקחת בה חלק פעיל (אצל אייל רדיו פרימיום) ולעיתים כצופה מהצד (למשל בסיכום המצויין  והמשביע של האייפוד הרעב) , ומבקשת שכל זה לעולם לא יגמר ושהעשור החדש לא יתחיל (אגב הוא לא ,הסביר לי שי – העשור הבא מתחיל רק ב2011) .  שלנצח נדשדש בשיח הסיכומי הזה;

במקום  שארגיש כאילו אנחנו מתעסקים פה בקקי ופיפי ומדברים על דברים שמעניינים בעצם רק אותנו, כל השפע המוזיקלי של החודשים האחרונים, הרגעים הנוסטלגים, גורמים לי להרגיש כאילו כולם חיים ,נושמים ומדברים את המוזיקה שאני אוהבת. Misery is a Butterfly נזרק לאוויר בנונשלנס, הסטרוקס מתארחים בכל סלון. משהו מאד קהילתי קורה פה עם הסיכומים. רב המשותף פה על החלוק בדעתו, והמשותף פה מגיע מבית טוב.

אני לא מתכוונת לסכם את העשור. כי איך אוכל להתחייב על עשור שלם? הנה הכרזתי בקול רפה אצל רדיו פרימיום שהסטרוקס הם הרכב העשור שלי ואחרי חמש דקות התחרטתי ביני לבין עצמי על שהשמטתי את שמם של וילקו.  והנה אם הייתי מכינה את הפוסט הזה שלוש שעות מאוחר יותר , אולי Real Estate הנפלא שהסתובב לי היום באוטו לראשונה היה נכנס לרשימה? אין לדעת. בקיצור-סיכומי עשור נועדו למי שמסוגל להוכיח יציבות רגשית לאורך יותר מחמש דקות.

לא אני.

אם כן בפורמט שבחרתי, אני פועלת תחת השראתה של קסטה שבסיכום 2008 סקרה את האלבומים שעשו לה את השנה אך לא בהכרח יצאו באותה שנה . כל כך טבעי ונכון- הרי השנה המוזיקלית שלי לגמרי לא היתה מורכבת מדברים חדשים בלבד. הרי גם לא התקרבתי לשמוע שליש מהדברים שיצאו השנה, אז למה לי להתיימר לתעדף?

אז הנה הרגעים המוזיקלים היפים של שנת 2009 שלי. זו רשימה שטוחה והאלבומים לגמרי לא משתווים זה לזה ברמתם או אריכות ימיהם בפלייליסט שלי. הדבר היחיד שמחבר בינם הוא שהם כולם היו שם השנה עבורי ועיצבו לי אותה מוזיקלית:

Wilco -Sky Blue Sky -2006

לא . לא התבלבלתי. אני יודעת שהאלבום הזה הוא משנת 2006, ושלוילקו דווקא יצא אלבום אחר השנה שקצר הרבה תשבוחות. אבל אני התוודעתי דווקא לSky Blue Sky השנה . לא כל כך איכפת לי איפה הוא ממוקם בדיסקוגרפיה של ההרכב מבחינת איכויות . נמוך יותר מ Yankee Hotel Foxtrot ודאי יגידו רבים. או אחרון .אבל זה באמת לא משנה. עם רגעים נפלאים כמו Impossible Germany . ההרכב הכי אינטימי לי מזה שנים רבות.

YouTube Preview Image

The Meat Puppets – Up on the Sun- 1985

עם בובות הבשר יש לי רומן ארוך בשנים. רוב השנים הקשר שלי איתם התנהל דרך האלבום המאוחר יותר שלהם -Forbidden Places ,ותמיד חשבתי שהוא גאוני . פשוט כי הוא היה האלבום הספציפי שלהם שעשה את דרכו לדיסקיה שלי יחד עם זוגיות חדשה. את השלישי של הבובות הכרתי השנה בהאזנה מקרית בספריה של האוזן ברעננה ( ז"ל) . לא רק שמימיי לא הכרתי שלמות כמו בשיר "Two Rivers" , אלא שאני עדיין מתקשה להאמין שהאלבום הזה נעשה באייטיז. אני אוהבת לגלות הרכבים על זמניים שעשו מוזיקה שאין לה שום קשר לדברים האחרים המרכזיים שנעשו באותה תקופה. יהיה מעניין להרכיב רשימה כזו פעם. לצערי תאלצו לצפות בקליפ למטה דרך יוטיוב.

YouTube Preview Image

Deerhunter -Microcastle -2008

הציעו לי את The Pains of Being Pure at Heart . הציעו לי M83 . רק פה אצל צייד הצבאים מצאתי נחמה. קצת פייבמנט, קצץ יו לה טנגו , הרבה סוניק יות'.

זו לי ההיכרות היחידה עם הבחור למרות שאני יודעת שיש לו עוד הרבה מה להציע.

YouTube Preview Image

Robyn Hitchcock -I Often Dream of Trains /Black Snake Diamond Role /Goodnight Oslo


זו היתה שנת היצ'קוק שלי. התוודעתי אליו לעומק השנה דרך שלושת האלבומים הנ"ל. התקשתי לבחור אלבום אחד. לשמחתי אחד מהם אפילו יצא השנה והוא מצויין. היצ'קוק ורסטילי ומרגש והוא חבר חדש שלי מ2009. ממליצה גם לקרוא את הפוסט שכתב על האחרון שלו לפני כמה חודשים יאיר יונה.

YouTube Preview Image

Tim Fite -Fair Ain't Fair – 2008

לגמרי במקרה ולא ברור לי איך, נפלתי על פייט השנה. האמת היא שלא קראתי עליו בשום מקום, פרט לאותה פעם אחת שגרמה לי להתוודע אליו. פייט עדיין צריך להוכיח לי שהוא לא הבלחה מקרית של אמת. השירים שלו לגמרי לא אחידים ברמתם אבל יש בו משהו מאד ישיר ואחר.  הוא לא בדיוק מוזיקאי, הוא תופעה של איש. הרגע גיליתי שהוא הוציא אלבום גם השנה. צריך לבדוק אותו.

YouTube Preview Image

The Wolfgang Press- Standing Up Straight /Queer

אני כבר חצי שנה רוצה לכתוב פוסט על וולפגנג פרס. רוצה אבל מהססת – כי הם יותר מדי מרגשים אותי מכדי שאוכל באמת לתפוס את המרחק ולכתוב עליהם משהו אינטיליגנטי . גם התקשתי לבחור את האלבומים, אבל הנה בכל זאת שניים מהאלבומים שנטחנו אצלי באוטו השנה. אולי יותר מכל מוזיקה אחרת.

לצערי מיקבץ הוידאואים שלהם ביוטיוב דליל ביותר ואין קטעים משני האלבומים שציינתי. הלהקה נולדה מתוך הרכב בשם Rema Rema ,גם על 4ad . דווקא עבור האחרונים העלו הרבה קליפים – הנה דוגמא. אני חושבת שהקטע הזה מעולה-לא בהכרח מוזיקלית -הוא כל כך אקפסרסיבי ובלתי מתפשר ואיזו פתיחה נפלאה.

YouTube Preview Image

Joanna Newsom- Ys -2006

לא ברור למה הגעתי אליו רק השנה – כל הטוטאליות שאני מחפשת מזמרותיי סתורות השיער.

איך אני אוהבת שהיא נרתעת באופן כל כך נוירוטי מצפצוף המיקרופון בהתחלה או הטפיחות הכאוטיות על הנבל. אני חומדת כל מחווה קטנה בקליפ המסויים הזה.

YouTube Preview Image

Pere Ubu- The Modern Dance /Dub Housing- 1978

בזמנו בדה מרקר , החלטתי לצאת למסע היכרות עם Pere Ubu . הצהרתי על תחילתו של הפרוקייט עם אלבומם הראשון The Modern Dance  ותגובות הצופים היו צוננות. עם עצמי  ובהחבא המשכתי לאלבומם הבא אבל בהעדר תמריץ, המסע נפסק- למרות שמאד אהבתי. רק עכשיו אני מבינה ששני האלבומים נוצרו באותה שנה- סוג של מחלת נפש.

הנה שיר- לא מאף אחד מהאלבומים הללו:

YouTube Preview Image

M. Ward -Hold Time -2009

אחחח. כמה כיף שהאלבום הזה יצא השנה.  כמה הוא יפה וכמה יפה הוא שיר הנושא שלו. בעיניי M בשיר הזה הוא סוג של ג'ון לנון. זו מסוג המחמאות שאני לא מרבה להשתמש בהן אבל יוצאות לי לפעמים- אני אומרת את זה גם על רוברט פולארד . רק עליו ועל M ,למרות שהם שונים לגמרי. אני בעד שיעיף הצידה את העלמה דשנל עם עיניה היפות והגדולות , ויעשה שירים כאלה- רק כמו hold time.{ אגב בועז כהן כתב אתמול על Cant Get it Out of My Head של ELO ואני מסכימה עם כל מילה, אבל חשבתי לעצמי שגם השיר הזה של M יש לו את המנון הפופ עליו.

YouTube Preview Image

Roy Harper


טוענים שהוא מוזיקאי של מוזיקאים ואני טוענת שהוא מרגש של מתרגשים. משמח של משתמחים.  מענג למתענגים ועוד יותר מזה. השנה העמקתי התרגשתי , התענגתי והשתמחתי.

YouTube Preview Image

Captain Beefheart & The Magic Band -The Dust Blows Forward

האדון דון – הפך את השנה שלי לקצת יותר שרוטה ויצירתית.

YouTube Preview Image

Lisa Germano – Magic Neighbor -2009

אחת המוזיקאיות-נשים האהובות עליי ביותר. ייחודית, ורסטילית ,עם עוד תוספת נאה לדיסקוגרפיה שלה.

YouTube Preview Image

Tom Waits – Glitter and Doom Tour -2008

מה שהכי משמח בהאזנה לאלבום הזה היא התובנה שעוד כוחו בידו לרגש ועוד כוחי בידי להתרגש. יפהפה.

YouTube Preview Image

Pete Doherty- Grace/Wastelands- 2009

אני חותמת עם אלבום השנה שלי -כלומר מתןך אלו שיצאו השנה והזדמן לי לתפוס אותם בזמן אמת. אמרתי את זה מספר פעמים ואומר עוד- לדוהרטי יש את שיעור הקומה שנהגנו לראות לפני שנים רבות מהפרונטמנים (בעיקר האנגלים)שלנו . והוא היחיד- לא קזבלנקס, לא טרנר ואני מצטערת אבל גם לא בנקס.

האלבום הזה הפתיע – אמר לי חבר- דוהרטי הפתיע אפילו את עצמו.

YouTube Preview Image

37 Comments