אני עוקבת בפליאה אחר התופעה שנקראת 'סיכומי העשור'. לעיתים אני לוקחת בה חלק פעיל (אצל אייל רדיו פרימיום) ולעיתים כצופה מהצד (למשל בסיכום המצויין והמשביע של האייפוד הרעב) , ומבקשת שכל זה לעולם לא יגמר ושהעשור החדש לא יתחיל (אגב הוא לא ,הסביר לי שי – העשור הבא מתחיל רק ב2011) . שלנצח נדשדש בשיח הסיכומי הזה;
במקום שארגיש כאילו אנחנו מתעסקים פה בקקי ופיפי ומדברים על דברים שמעניינים בעצם רק אותנו, כל השפע המוזיקלי של החודשים האחרונים, הרגעים הנוסטלגים, גורמים לי להרגיש כאילו כולם חיים ,נושמים ומדברים את המוזיקה שאני אוהבת. Misery is a Butterfly נזרק לאוויר בנונשלנס, הסטרוקס מתארחים בכל סלון. משהו מאד קהילתי קורה פה עם הסיכומים. רב המשותף פה על החלוק בדעתו, והמשותף פה מגיע מבית טוב.
אני לא מתכוונת לסכם את העשור. כי איך אוכל להתחייב על עשור שלם? הנה הכרזתי בקול רפה אצל רדיו פרימיום שהסטרוקס הם הרכב העשור שלי ואחרי חמש דקות התחרטתי ביני לבין עצמי על שהשמטתי את שמם של וילקו. והנה אם הייתי מכינה את הפוסט הזה שלוש שעות מאוחר יותר , אולי Real Estate הנפלא שהסתובב לי היום באוטו לראשונה היה נכנס לרשימה? אין לדעת. בקיצור-סיכומי עשור נועדו למי שמסוגל להוכיח יציבות רגשית לאורך יותר מחמש דקות.
לא אני.
אם כן בפורמט שבחרתי, אני פועלת תחת השראתה של קסטה שבסיכום 2008 סקרה את האלבומים שעשו לה את השנה אך לא בהכרח יצאו באותה שנה . כל כך טבעי ונכון- הרי השנה המוזיקלית שלי לגמרי לא היתה מורכבת מדברים חדשים בלבד. הרי גם לא התקרבתי לשמוע שליש מהדברים שיצאו השנה, אז למה לי להתיימר לתעדף?
אז הנה הרגעים המוזיקלים היפים של שנת 2009 שלי. זו רשימה שטוחה והאלבומים לגמרי לא משתווים זה לזה ברמתם או אריכות ימיהם בפלייליסט שלי. הדבר היחיד שמחבר בינם הוא שהם כולם היו שם השנה עבורי ועיצבו לי אותה מוזיקלית:
Wilco -Sky Blue Sky -2006
לא . לא התבלבלתי. אני יודעת שהאלבום הזה הוא משנת 2006, ושלוילקו דווקא יצא אלבום אחר השנה שקצר הרבה תשבוחות. אבל אני התוודעתי דווקא לSky Blue Sky השנה . לא כל כך איכפת לי איפה הוא ממוקם בדיסקוגרפיה של ההרכב מבחינת איכויות . נמוך יותר מ Yankee Hotel Foxtrot ודאי יגידו רבים. או אחרון .אבל זה באמת לא משנה. עם רגעים נפלאים כמו Impossible Germany . ההרכב הכי אינטימי לי מזה שנים רבות.
[youtube=http://www.youtube.com/watch?v=kmI7SiLe4Vw]
The Meat Puppets – Up on the Sun- 1985
עם בובות הבשר יש לי רומן ארוך בשנים. רוב השנים הקשר שלי איתם התנהל דרך האלבום המאוחר יותר שלהם -Forbidden Places ,ותמיד חשבתי שהוא גאוני . פשוט כי הוא היה האלבום הספציפי שלהם שעשה את דרכו לדיסקיה שלי יחד עם זוגיות חדשה. את השלישי של הבובות הכרתי השנה בהאזנה מקרית בספריה של האוזן ברעננה ( ז"ל) . לא רק שמימיי לא הכרתי שלמות כמו בשיר "Two Rivers" , אלא שאני עדיין מתקשה להאמין שהאלבום הזה נעשה באייטיז. אני אוהבת לגלות הרכבים על זמניים שעשו מוזיקה שאין לה שום קשר לדברים האחרים המרכזיים שנעשו באותה תקופה. יהיה מעניין להרכיב רשימה כזו פעם. לצערי תאלצו לצפות בקליפ למטה דרך יוטיוב.
[youtube=http://www.youtube.com/watch?v=5YBqwfW-NEU]
Deerhunter -Microcastle -2008
הציעו לי את The Pains of Being Pure at Heart . הציעו לי M83 . רק פה אצל צייד הצבאים מצאתי נחמה. קצת פייבמנט, קצץ יו לה טנגו , הרבה סוניק יות'.
זו לי ההיכרות היחידה עם הבחור למרות שאני יודעת שיש לו עוד הרבה מה להציע.
[youtube=http://www.youtube.com/watch?v=T1JHdSBibO8]
Robyn Hitchcock -I Often Dream of Trains /Black Snake Diamond Role /Goodnight Oslo
זו היתה שנת היצ'קוק שלי. התוודעתי אליו לעומק השנה דרך שלושת האלבומים הנ"ל. התקשתי לבחור אלבום אחד. לשמחתי אחד מהם אפילו יצא השנה והוא מצויין. היצ'קוק ורסטילי ומרגש והוא חבר חדש שלי מ2009. ממליצה גם לקרוא את הפוסט שכתב על האחרון שלו לפני כמה חודשים יאיר יונה.
[youtube=http://www.youtube.com/watch?v=pdqyzkZZc7c]
Tim Fite -Fair Ain't Fair – 2008
לגמרי במקרה ולא ברור לי איך, נפלתי על פייט השנה. האמת היא שלא קראתי עליו בשום מקום, פרט לאותה פעם אחת שגרמה לי להתוודע אליו. פייט עדיין צריך להוכיח לי שהוא לא הבלחה מקרית של אמת. השירים שלו לגמרי לא אחידים ברמתם אבל יש בו משהו מאד ישיר ואחר. הוא לא בדיוק מוזיקאי, הוא תופעה של איש. הרגע גיליתי שהוא הוציא אלבום גם השנה. צריך לבדוק אותו.
[youtube=http://www.youtube.com/watch?v=-ApqLm_7IYc&NR=1]
The Wolfgang Press- Standing Up Straight /Queer
אני כבר חצי שנה רוצה לכתוב פוסט על וולפגנג פרס. רוצה אבל מהססת – כי הם יותר מדי מרגשים אותי מכדי שאוכל באמת לתפוס את המרחק ולכתוב עליהם משהו אינטיליגנטי . גם התקשתי לבחור את האלבומים, אבל הנה בכל זאת שניים מהאלבומים שנטחנו אצלי באוטו השנה. אולי יותר מכל מוזיקה אחרת.
לצערי מיקבץ הוידאואים שלהם ביוטיוב דליל ביותר ואין קטעים משני האלבומים שציינתי. הלהקה נולדה מתוך הרכב בשם Rema Rema ,גם על 4ad . דווקא עבור האחרונים העלו הרבה קליפים – הנה דוגמא. אני חושבת שהקטע הזה מעולה-לא בהכרח מוזיקלית -הוא כל כך אקפסרסיבי ובלתי מתפשר ואיזו פתיחה נפלאה.
[youtube=http://www.youtube.com/watch?v=fUuJeRsuctY]
Joanna Newsom- Ys -2006
לא ברור למה הגעתי אליו רק השנה – כל הטוטאליות שאני מחפשת מזמרותיי סתורות השיער.
איך אני אוהבת שהיא נרתעת באופן כל כך נוירוטי מצפצוף המיקרופון בהתחלה או הטפיחות הכאוטיות על הנבל. אני חומדת כל מחווה קטנה בקליפ המסויים הזה.
[youtube=http://www.youtube.com/watch?v=a3MwfSGUqjg]
Pere Ubu- The Modern Dance /Dub Housing- 1978
בזמנו בדה מרקר , החלטתי לצאת למסע היכרות עם Pere Ubu . הצהרתי על תחילתו של הפרוקייט עם אלבומם הראשון The Modern Dance ותגובות הצופים היו צוננות. עם עצמי ובהחבא המשכתי לאלבומם הבא אבל בהעדר תמריץ, המסע נפסק- למרות שמאד אהבתי. רק עכשיו אני מבינה ששני האלבומים נוצרו באותה שנה- סוג של מחלת נפש.
הנה שיר- לא מאף אחד מהאלבומים הללו:
[youtube=http://www.youtube.com/watch?v=DJXR0L4lKBM]
M. Ward -Hold Time -2009
אחחח. כמה כיף שהאלבום הזה יצא השנה. כמה הוא יפה וכמה יפה הוא שיר הנושא שלו. בעיניי M בשיר הזה הוא סוג של ג'ון לנון. זו מסוג המחמאות שאני לא מרבה להשתמש בהן אבל יוצאות לי לפעמים- אני אומרת את זה גם על רוברט פולארד . רק עליו ועל M ,למרות שהם שונים לגמרי. אני בעד שיעיף הצידה את העלמה דשנל עם עיניה היפות והגדולות , ויעשה שירים כאלה- רק כמו hold time.{ אגב בועז כהן כתב אתמול על Cant Get it Out of My Head של ELO ואני מסכימה עם כל מילה, אבל חשבתי לעצמי שגם השיר הזה של M יש לו את המנון הפופ עליו.
[youtube=http://www.youtube.com/watch?v=Brsw4znRq34]
Roy Harper
טוענים שהוא מוזיקאי של מוזיקאים ואני טוענת שהוא מרגש של מתרגשים. משמח של משתמחים. מענג למתענגים ועוד יותר מזה. השנה העמקתי התרגשתי , התענגתי והשתמחתי.
[youtube=http://www.youtube.com/watch?v=lCQM25d1z2A]
Captain Beefheart & The Magic Band -The Dust Blows Forward
האדון דון – הפך את השנה שלי לקצת יותר שרוטה ויצירתית.
[youtube=http://www.youtube.com/watch?v=HE32tcojArI]
Lisa Germano – Magic Neighbor -2009
אחת המוזיקאיות-נשים האהובות עליי ביותר. ייחודית, ורסטילית ,עם עוד תוספת נאה לדיסקוגרפיה שלה.
[youtube=http://www.youtube.com/watch?v=SQ3RagACy4M]
Tom Waits – Glitter and Doom Tour -2008
מה שהכי משמח בהאזנה לאלבום הזה היא התובנה שעוד כוחו בידו לרגש ועוד כוחי בידי להתרגש. יפהפה.
[youtube=http://www.youtube.com/watch?v=dVciPydp3-s]
Pete Doherty- Grace/Wastelands- 2009
אני חותמת עם אלבום השנה שלי -כלומר מתןך אלו שיצאו השנה והזדמן לי לתפוס אותם בזמן אמת. אמרתי את זה מספר פעמים ואומר עוד- לדוהרטי יש את שיעור הקומה שנהגנו לראות לפני שנים רבות מהפרונטמנים (בעיקר האנגלים)שלנו . והוא היחיד- לא קזבלנקס, לא טרנר ואני מצטערת אבל גם לא בנקס.
האלבום הזה הפתיע – אמר לי חבר- דוהרטי הפתיע אפילו את עצמו.
[youtube=http://www.youtube.com/watch?v=P5-QFRBTmHg]
