סיכום 2015 שלי

היי. הנה הסיכום שלי. לא רבים יודעים זאת, אבל  השנה המשך קיומו של הבלוג הזה היה מוטל בספק, לא בגלל שנמאס לי, אלא כי השתלטו עליו גורמים עוינים והיה חשש שהלך כל הDatabase שלא לדבר על כך שלא היתה גישה לבלוג במשך כחודש וחצי.

טוב כל זה מאחורי ושבתי נחושה יותר, מגובה יותר ועם תוכנת הגנה שעולה לי כסף כל חודש.

העליתי על הכתב מחשבות לגבי האלבומים שיותר אהבתי השנה.האלבומים מדורגים מן המקום הנמוך לגבוה יותר ( כלומר המקומות הראשונים בסוף כמקובל) .

אלבום השנה שלי יצא בינואר אם אני לא טועה וכבר אז ידעתי שהוא יהיה אחד הטובים. חשבתי שאלבום השנה שלי יהיה מעט פחות כבד ומלנכולי אבל מה לעשות -זה האלבום שהכי אהבתי השנה.

מצרפת מיקסטייפ עם נציג מכל אלבום שמופיע פה. סך הכל מעל שעתיים של האזנה מצוינת.

מאחלת לכולכם ולי שנה טובה, שמחה ומלאת רגעים מוזיקליים נפלאים

גלי

 

viet cong

Viet Cong – Self Titled

כל השנה התלבטתי לגבי האלבום הזה. לא היה לי ספק לגבי העובדה שהוא אלבום טוב ושהוא מאלבומי השנה הבולטים( בתחומו). אבל לאוזני למודות השנים הוא נשמע כמו ההרכב התורן – בכל שנה או כמה שנים יש אחד כזה. פעם היו אלה אינטרפול, פעם היו אלה פרנץ פרדיננד, פעם היו אלה הרכבים שאני ממש אהבתי- כלומר הייתי בצד של המתרס שחווה אותם כמשהו חדש ועדכני. עכשיו אני לא חווה זאת כך אבל אני כן חווה את האלבום הזה כאלבום טוב ומהוקצע עם זרימה מצוינת. מגיע לו להיות ברשימה הזו.

 

 

 

FFS

 

FFS – Self Titled

FFS הם Franz Ferdinand והספארקס. בהתחלה כשראיתי את הפרומו לשיתוף הפעולה הזה חשבתי לעצמי שהרעיון חמוד ומבטיח. אחר כך כשהאזנתי לאלבום עצמו חשבתי שהוא בסדר ולא יותר. אחרי כמה האזנות החלטתי שהוא חמוד, מבטיח ומקיים. מה שיפה בשיתוף הפעולה הזה הוא שמתקיים בו דיאלוג של ממש בין שני ההרכבים. בחלק מהקטעים דומיננטיות של פראנץ פרדיננד ובאחרים (הרבים יותר לדעתי) דומיננטיות של הספארקס. אבל הרגעים שבו הם מתייחסים אחד אל השני הם רגעי הקסם. לפרקים הם אפילו קצת מחליפים תפקידים, ובדרך קצת צוחקים על עצמם ( Collaborations Don't Work). אני לא מחסידותיהם הגדולות של פראנץ פרדיננד, אם כי יש קסם מסוים בחיות שלהם ואני פחות מחמירה איתם בהסתכלות לאחור אחרי שפסקו להיות הit band (עצוב אך נכון). ההאזנה לאלבום עם הספארקס (שאני מאד אוהבת) מלמדת על אינטליגנציה של פראנץ פרדיננד שחמקה ממני בעבר. אלבום כייפי, אינטליגנטי לעתים קרובות ולא לרציניים מדי.

 

JSBZJGRE15Shay Ben Tzur , Jonny Greenwood & Rajasthan Express – Junun

אני תוהה אם לא הייתי נוכחת בהופעה הנפלאה של ההרכב הזה בפסטיבל ירושלים למוזיקה מקודשת האם הייתי אוהבת אותו באותה מידה. זה שהפרויקט יפה ומעניין אין לי ספק והאלבום מכיל כמה רגעים נהדרים. אבל לא ניתן להעביר את הקסם שהילכה עלי ההופעה במגדל דוד, עם אנרגיות המצוינות במיוחד של התזמורת מרג'סטאן. אחר כך הסתבר לי שפול תומאס אנדרסון עשה סרט על תהליך היצירה, ושמו של ג'וני גרינווד ( שאני אוהבת מעריכה ומוקירה ואפילו קצת star struck לידו) השתרבב לטעמי קצת יותר מדי לראש הרשימה כאחראי לפרויקט. אני לא בטוחה שדווקא הוא היה הגורם הדומיננטי פה , פרט לקידום והבאתו לקדמת הבמה. בכל מקרה, הפרויקט הזה אחראי לכמה רגעים מוזיקליים יפים במיוחד שחוויתי השנה ואני רוצה לציין זאת כאן.

 

 

Ken Mode - Success

Ken Mode -Success

אלבום סוחף מהרכב הפוסט-הארדקור הקנדי ששמו הוא קיצור  של  Kill Everyone Now…נו טוב לא הכל יכול להיות מושלם. הטקסטים מביעים את מחאתם של מעמד הביניים והמעמד הנמוך אבל לצד כל זה האלבום גם כייפי. גם העטיפה היא מהאהובות עליי השנה.

 

 

 

 

 

 

tom brosseau

Tom Brosseau – Perfect Abandon

יש משהו מקסים בטום ברוסו. זו לי ההיכרות הראשונה איתו. האלבום יצא בינואר ומיד שבה את ליבי. יש בו צניעות ותחושה מאד old fashioned . בצורה טובה. הזמן כמו עצר מלכת מסביבו וגם משהו במראה שלו נראה לא מחובר לשום תקופה. ברוסו הוא כותב שירים טוב והוא זמר טוב. אלבום שקט צנוע ויפה שמשום מה חמק מאוזני רבים.

 

 

 

 

laura marling short movie

Laura Marling – Short Movie

ובכן… לורה מארלינג. עוד מוזיקאית שהשם שלה הסתובב מסביב ומשפטים כמו "ג'וני מיטשל החדשה" פוזרו לאוויר כמו הבטחות שאולי וסביר שאין להן כיסוי. אבל מודה שמשהו בחזות שלה משך אותי כן להתייחס אליה לעומת שורה של סינג סונגרייטריות האחרות. ואני שמחה שסוף סוף הגעתי אליה כי היא מוזיקאית מקסימה מלאת חכמה והומור. אהבתי מאד את השירה האינטילגנטית, קצת עוקצנית, כמובן שאני הכי נהנית כשהיא נשמעת כמו כריסי היינד ולא בכדי בחרתי את השיר שבחרתי למיקסטייפ. הרומן שלי עם מארלינג ללא ספק התחיל.

 

 

videodrom

קין והבל 90210 – וידאודרום

אלבום מצוין של הטריו הישראלי שנוצר באמצעות מימון המונים (כיף לשמוע סיפורים כאלה). זהו אלבומם השני של ההרכב, הצעיר יש לומר ( בני 26-27) . האלבום אינטנסיבי ומצוין מוזיקלית אבל גם לא מסתפק בזה ומכיל טקסטים נוקבים על אובדן הדרך של הצבר הישראלי ושל האתוס הציוני, תוכניות ריאליטי, הרדידות והאלימות הכללית שפושה מסביב.

 

 

 

 

a0622773824_10

Deafheaven – New Bermuda

ב Brought to the Water, שיר הפתיחה של אלבומם האחרון של דףהבן, החלטתי , ולו רק לאורך השיר, שדףהבן הוא הם סופרסטארים .הם המקבילה במטאל  לגדולי כוכבי הפופ של הטינאייג'רז. ולו רק בזכות יכולתם לסחוף ככה עם קטע כזה. זה קטע אדיר בעיניי. וקליט מאד.

לפני שנתיים דףהבן היו בשלשה הפותחת שלי בסיכום השנה. הסיבה היחידה שהם לא ממוקמים כל כך גבוה השנה היא שהם כבר לא בגדר תגלית עבורי. אבל אלבומם השני לא נופל ברמתו מהקודם. האלבום נתפס בעיני המבקרים כקליט פחות מקודמו שהיווה עבור רבים אחד מאלבומי המטאל הנגישים שנעשו – הנגשת המטאל לקהל הרחב או משהו כזה. השיר הראשון ב New Bermuda ממשיך לדעתי עם המסורת הזו . אחר כך האלבום משתנה מעט. אני מקווה לראות את ההרכב הזה ממשיך ויוצר ומפתיע כי הם מאד משמחים עד כה.

 

 

loop

Loop -Array1

לופ ,או ליתר דיוק רוברט המפסון, שהוא היחיד שנותר מההרכב המקורי, חוזרים אחרי הפסקה של 25 שנה ועושים את מה שהם עושים הכי טוב -ספייס רוק מדטטיבי. עכשיו רק אצטרך לתפוס אותם בהופעה.

 

 

 

 

 

Yo L Tengo Stuff Like that there

Yo La Tengo – Stuff Like That There

ישנה מוזיקה שיש לה השפעה מרככת ומזככת על המוח. אולי זה משהו אינדיבידואלי, אבל מה שבטוח זה שאם משמיעים לי את Yo La Tengo האפקט מושג. נדמה שבאלבום האחרון מופעל האפקט במקסימום עוצמה – האופן שבו ג'ורג'יה האבלי עוברת ב"מכבש הריכוך" שלה ומיישרת את Friday Im in Love של הקיור לפי מידות Yo La Tengo מהלך עלי קסם. אלבום הקאברים המתוק של ההרכב הוא תענוג צרוף, במיוחד למעריצי ההרכב. במיוחד לי.

 

 

ryley walker

Ryley Walker – Primrose Green

בכמה מקרים יוצא לי לכתוב על אלבום שנה מפי מוזיקאי שראיתי אותו זה עתה בהופעה בארץ? לא הרבה. וזה כיף גדול. קרה לי גם בשנה שעברה עם Sun Kil Moon  שהיה גם אלבום השנה שלי. האלבום של ריילי ווקר הוא תוספת נעימה שמחליקה בקלות לרשימת האלבומים שעשו לי את השנה. נכון, אין פה שום דבר שלא שמענו בעבר, וריילי לא מסתפק במוזיקה וגם מצטייד בעטיפה מאד ואן מוריסונית לאלבומו ( גם את ההופעה בתמונע חתם עם קאבר למוריסון), אבל הוא עושה את זה בצורה מאד חיננית ונעימה.

 

 

Bjork-Vulnicura1

Bjork -Vulnicura

ביורק תמיד טובה ומעניינת לא? זו רק השאלה האם יש לנו סבלנות או לא… צפיתי בספיישל המעט ארכאי ששידרו לרגל יום הולדתה ה50 בהוט ולא יכולתי שלא לחשוב, לאור הסקירה של פועלה, שהיא תמיד היתה טובה ומעניינת. ושזו רק הסבלנות שלנו שמשתנה. אני חייבת להודות שלשני האלבומים שקדמו לVulnicura לא האזנתי. אולי שמעתי קטעים מתוכם. ואני מכירה את הArt Work סביבם. בVulnicura חזרתי אל ביורק בגלל הוייב סביב העובדה שזה "אלבום הפרידה" ממאתיו בארני. אלבום מופק לעילא, מעניין מוזיקלית, והשירים יפים. יתכן שגם קודמיו היו כאלה. אני בטוחה שהשניים הראשונים היו כאלה (פעלו לטובתם החידוש וההיכרות הראשונית עם היצור הקסום והחייזרי הזה) .

 

kendrik

Kendrick Lamar – To Pimp a Butterfly

זוהי ההזדמנות שלי להראות לכם שאני לא מנסה בכוח להביא סיכום אחר ואזוטרי. הנה כל הנסיבות מצביעות לכך שהייתי אמורה לפעול כלעומת הגל הסוחף של אהדה ותשומת לב שקיבל האלבום הזה של קנדריק לאמאר ולחשוב שהוא אוברייטד. מצד שני המקרה הזה לא לגמרי מסייע לי בהוכחה מאחר ואחרי גל האהדה הגיע גל נגדי של "האלבום הזה הוא ממש לא מה שעושים ממנו " אז אולי המחאה שלי היא נגד המחאה? לענייננו, האלבום של לאמאר הוא אולי לא יצירת מופת מוזיקלית ואולי גם לא מסמך סוציולוגי נוקב על התרבות האפרו אמריקנית בעידן הנוכחי, אבל הוא בהחלט כייפי. הפקה מצוינת ולא מעט רגעי חסד מאת קנדריק המלהג. אני בעדו.

 

 

Fantasy Empire

Lighting Bolt -Fantasy Empire

האלבום של לייטנינג בולט הוא אולי האלבום האינטנסיבי ביותר של השנה. אחרי הפסקה של חמש שנים Lightning Bolt חוזרים עם האנרגיות שתמיד היו להם ועם הפקה קצת יותר מהוקצעת. Auditory Annihilation , Mayhem הם רק חלק משמות התואר שנתקלתי בהם בהקשר לאלבום הזה. אלבום שלא מפסיק לרגע ואנחנו אוהבים את זה. . מומלץ בחום.

 

 

 

 

ufomammut ecate

Ufomammut -Ecate

אחד האלבומים החזקים והטובים ששמעתי השנה. זו היא לי היכרות ראשונה עם טריו הסלאדג' דום מטאל האיטלקי והם מצאו חן בעיני מהרגע הראשון. הלהקה קיימת למעלה מעשור וחצי. Ecate מסתבר היא אלה יוונית (Hecate). אלת הירח, הקוסמות והכישוף לא פחות! נראה שהיא קיבלה את כל הדברים השווים. אין רגע משעמם באלבום האינטנסיבי הזה. אגב גם העטיפה שלו יפה מאד.

 

 

 

Joanna Newsome -Divers

Joanna Newsom -Divers

מה אומר. אוקיי, אומר משהו. לנצח אזכור את ניוסום מדלגת בשמלתה היפה בין הפסנתר לנבל במשכן לאומנויות הבמה כמו ילדה בחנות ממתקים. אני אוהבת אותה. את שירתה. את הסונגרייטינג. אלבום נהדר עם שלא נופל ברמתו מקודמיו.

 

 

 

 

Eleniaורד

Floating Points -Elaenia

סם שפרד, כנראה מוזיקאי ומפיק אלקטרוני פורה, הוציא השנה אלבום בכורה תחת המוניקר Floating Points. הוא ללא ספק אחד האלבומים הטובים ששמעתי השנה. כפי שקראתי במקום אחר -האלבום יכול היה לצאת כמעט בכל שנה בשלושת העשורים האחרונים. מדובר באלקטרוניקה חמה ושקטה. שפרד מציין את Talk Talk בכלל ו Laughing Stock בפרט בתור מקורות השראה אבל לפרקים ( רק לפרקים) אני חשבתי גם על Tortoise ועל Four Tet.

 

 

haklik

הקליק – אני לא בפסקול

נראה לי שזה הסיכום הראשון שכולל גם אלבומים ישראלים. חשוב לי לציין שהבחירה לא לכלול אלבומים ישראלים בעבר לא נבעה מעניין עקרוני של הפרדה, אלא פשוט לא מצאתי אלבום שראיתי לנכון לכלול אותו. אני מניחה שמדי שנה נעשים דברים מעניינים בארץ אבל יתכן שהם לא מגיעים אלי (אני לא בטוחה שיש אלבומים טובים כמו הרכבים מבטיחים או הרכבי הופעות טובים-אבל אני לא חותמת על זה). האלבום של הקליק הוא אחד האלבומים שהכי ריגשו אותי השנה. לצד מותו של אלי אברמוב שמוסיף למטען הרגשי המלווה את ההתייחסות האלבום הזה, הרי שהחוויה המרכזית  היא העיתוי שלו, והתחושה החזקה שזהו הקול הברור הראשון שנשמע לאחר ניצחון הימין בבחירות. קול בלתי אמצעי וברור. לא מתוחכם מדי. לא ממציא עצמו מחדש. הקליק כפי שאנחנו מכירים אותם. אני חושבת שזו הפשטות שבה הם מבטאים את הדברים שהכי שבתה את ליבי.

 

mte-63-64-mag-original-image-crop-1-_main

Joshua Abrams -Magnetoception

אלבום נפלא חם ומענג של אברמס, עם שיתוף פעולה של מוזיקאים מצוינים, בינהם חמיד דרייק אהובנו.

 

 

 

 

 

 

 

prongsongsfromblackholecd

Prong -Songs From the Black Hole

איזה כיף של אלבום! אלבום הקאברים של Prong הוותיקים ממחיש את הטעם המשובח שלהם עם קאברים לKilling Joke, Fugazi ,Black Flag ניל יאנג ועוד. כמעט כל שיר פה הוא תענוג צרוף. אני לא יודעת אם הוא אחד האלבומים הטובים השנה. אבל הוא בהחלט אחד האלבומים שהכי קולעים לטעם שלי. האלבום הזה מזכיר לי את הכיף של אוספי הניינטיז שקנית בחנות בכפר סבא בעשרה שקלים או האוספים היותר מוצלחים שצורפו לNME.נהדר.

 

 

Tom Carter - Long Time Underground

Tom Carter – Long Time Underground

את טום קרטר אני מכירה דווקא בזכות שיתופי הפעולה שלו מהשנים האחרונות עם Pat Murano , שהם כשלעצמם מאד מומלצים. מסתבר שקרטר עבר בשלוש השנים האחרונות חוויה מאד קשה עם מצב בריאותי קשה שהוביל אותו לקומה למשך זמן מה. האלבום נכתב בעקבות החוויה הקשה הזו. מדובר ביצירה יפה ומדדטטיבית.

 

 

 

 

built to spill - Untathered moon

Built to Spill – Untethered Moon

ignorance is bliss . כי בעוד שנאמני Built to Spill מנסים להחליט איפה האלבום הזה ממוקם איכותית בדיסקוגרפיה של הלהקה, לי, שתמיד רציתי להכיר ולא הזדמן, ההיכרות הראשונה הזו היא מתנה פשוטו כמשמעו. איזה כיף של אלבום! אחזור על עצמי כפי שכבר התבטאתי לגביו- הוא מחזיר אותי לימי הזוהר של חוויית המוזיקה עבורי. כשהכל היה פשוט… בדומה לHalf Japanese בשנה שעברה או Sebadoh בשנה שלפני כן – אלבום מומלץ בחום.

 

 

 

ולמקום הראשון שלי



Mount Eerie - Sauna

Mount Eerie – Sauna

קראתי באיזו ביקורת לגבי האלבום הזה אמירה שמאד מצאה חן בעיני – "זה האלבום השקט הכי רועש ששמעתי". יש בזה משהו. רבים אומרים לי שזה אלבום יפה אבל צריך מצב רוח מיוחד בשבילו. אני מבינה את זה. יש בו משהו מאד תובעני ומאד טוטאלי. הוא מדכדך, כבד וקצת כולא את המאזין. אבל כל זה ועוד הם שגם תורמים ליופיו. האלבום יצא בתחילת השנה וכבר אז חשבתי שיש סיכוי טוב שהוא יהיה אלבום השנה שלי. אבל יש לי בעיה להכריז על אלבום שנה מאת מוזיקאי פורה וותיק שאני לומדת להכיר רק עכשיו  ושאני לא מכירה את עבודותיו הקודמות. זה נראה לי לא הוגן- כלפיו וכלפי האלבומים האחרים. כמו רוב הדברים בחיי אני חייבת לקחת את זה ברצינות תהומית. אבל זו שאלה -האם אלבום שנה צריך להיות האלבום שהכי התרשמת ממנו/אהבת השנה או סוג של אירוע מוזיקלי משמעותי שהתרחש? אם התשובה היא האופציה הראשונה הרי שזו אלבום השנה שלי. בחירות הולמות את האופציה השנייה יכולות להיות למשל ביורק שחזרתה לבימה על רקע פרידתה ממתיו בארני והיצירה האפית שלה בהחלט יכולה להיחשב ככזו. היא בהחלט נחשבת על ידי הרבה מגזינים של מוזיקה. אבל אני לא מגזין ולכן לא – לא ביורק :)

בחזרה ל"סאונה" סוף סוף -שימו לב לפתיחה עוצרת הנשימה -כששמעתי את הקטע הזה לראשונה מאד התרגשתי. ואני עדיין חושבת שזו פתיח יפהפה לאלבום. יש פה טקסטים נוגעים ללב, שירה עדינה שמאזנת נכון בין הליווי הנשי המעט אופראי לשירה של אלברום עצמו -וטוב שהוא נכנס גם. יש פה נויז, וצפצופים וצרצורים קטנים, ורוק טהור וכייפי ( לא הרבה ,זה נכון). משהו בטון האישי של האלבום הזה מכיר לי את ויל אולדהם שאני כל כך אוהבת. אבל רק מהבחינה הזו. ולצד השירים הכבדים והגרנדיוזיים יש גם כתיבה נכונה של שירים. כלומר סנוגרייטינג חכם. שימו לב גם לשיר Emptyness הטורדני והיפהפה.

 

My 2015 in Music by Gali Gonen on Mixcloud

Tracklist

Viet Cong – Death
FFS – Save me From Myself
Junun (Shay Ben Tsur, Jonny Greenwood , Rajasthan Express) – Chala Vahai Des
Ken Mode – These Tight Jeans
Tom Brosseau – Roll Along With Me
Laura Marling – Gurdjieff's Daughter
Cain & Abel 90210 – Efraim the Sublime
Deafheaven -Brought to the Water
Loop – Precession
Yo La Tengo – Automatic Doom
Ryley Walker – Same Minds
Bjork- Stone Milker
Kendrik Lamar – Wesley's Theory
Lightning Bolt – The Metal East
UFOMmammut – Somnium
Joanna Newsom – Goose Eggs
Floating Points – Peroration Six
Haklik -Lajoker Ein Panim
Joshua Abrams – Magnetoception
Prong – The Bars
Tom Carter- Entreaertne
Built to Spill – When Im Blind
Mount Eerie- Boat
Mount Eerie -Planet
Mount Eerie – Emptyness

8 Comments

  1. מאת איתי כ.:

    נהניתי לקרוא, אחר גם גם אקשיב. נראה לי שלא שמעתי עד עכשיו אלבום אחד שיצא ב2015.

  2. מאת רוניק:

    יופי של סיכום, בעיקר כי מאונט אריה האהובים מוקמו אצלך במקום ראשון אבל גם כי יל"ט והכי – כי יש פה כמה שעושה רושם שאוהב (בזה הרגע מתפנקת עם קרטר)

  3. מאת שרון רז:

    היי גלי. יופי של סיכום וטוב שהוצאת אותו. בחירה מאוד מעניינת ומקורית לאלבום השנה. יודע שאת אוהבת אותו, הוא מעניין ואחר, "איאלץ" להאזין לו שוב, לא לכל התחברתי שם בזמנו, הוא די מורכב, לטוב ולרע. לוקח מכאן להאזנה את מה שטרם האזנתי לו ומעניין אותי במיוחד לאור מה שכתבת – טום ברוסו, לורה מרלינג, פלואוטינג פוינטס, ג'ושוע אברהמס וטום קרטר. ריילי ווקר לא רע, את לופ החדש ממש אהבתי השנה. לגבי הקליק הוא לא אחיד בעיניי ולצערי, אך יש שם כמה דברים טובים וחזקים, חבל שזה האחרון שלהם. תודה על הסיכום ושנה חדשה טובה.

  4. מאת Gali:

    תודה כולם :)
    ושנה טובה לכם

  5. […] Growing Backwards – רשימת האלבומים של גלי היא בקלות אחד המועדפות עליי ביותר בכל שנה. הטעם של גלי קרוב למדי לזה שלי, על הצד הלרוב יותר אקספרמנטלי של הסקאלה. וגם פה יש הרבה אלבומים שלא הכרתי, אלבומים שנמצאים גם ברשימה שלי, וכן גם אלבומים שפשוט לא אהבתי, אבל בטח מהווים הזדמנות לאחרים להכיר ואולי גם לאהוב, לעומתי. […]

  6. […] מאנטנות השמיימה בסיכומים ענקיים סופר מושקעים. גלי מ- Growing Backwards, הפעם עם יותר מילים מבדרך כלל, שזה מאוד משמח. אורי מ- Ten to […]

  7. מאת יובלמ:

    פעם ראשונה שלי כאן בבלוג וממש מעניין! התחלתי לנסות את האלבומים שברשימה. אהבתי את הכתיבה המאופקת, שמאוד נדירה בסיכומי שנה עמוסי הסופרלטיבים.

    1. מאת Gali:

      תודה רבה יובל
      כיף שהבלוג מגיע ל"אוזניים" חדשות. אני יכולה להבין כשאתה מדבר על כתיבה מאופקת. אני מנסה להישאר "במסלול" של כתיבה על המוזיקה לא פחות מאשר על הרגשות שהיא מעוררת. זה לא קל לי ולכן לפעמים נמנעת לגמרי מכתיבה ( שים לב שבחודשים האחרונים היו בעיקר מיקסטייפים) . לעיתים קרובות כשהייתי כן כותבת, הייתי חוזרת אחרי זמן מה למילים והן היו מביכות אותי…
      בכל מקרה, חזור לפה גם בעתיד, נעים להכיר :)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *