אוי ויי, העבודה על הפודקאסטים לוקחת לי את כל משאבי צריכת המוזיקה. במהלך יצירת פודקאסט אני גוזרת על עצמי צום ומפנה בלעדית את זמני למושא פודקאסטי. זה אומר שההספק שלי עם אלבומים אחרים די ברצפה.
רציתי לכתוב פה גם על המנטלז , ועל מטרונומי והמיט פאפטס- כולם אלבומים מומלצים. אבל החלטתי שאין לי משהו בעל משמעות לומר. אז אתייחס לשניים אחרים.
Mike Watt -Hypenated Man
יופי של אלבום. למעשה, אלבום כזה זה מה שאני רוצה לראות יותר. כמו זה ,כמו קורט וייל, משהו עם איזשהו עוגן מוצק. משהו פחות פוסט מודרניסטי. פחות אריאל פינקי, פחות אלון עוזיאלי , יותר….
למי שלא מכיר , וואט ,באסיסט, בעברו ממיסידי Minutemen, כרגע מנגן כחלק מהסטוג'ס אבל בהחלט מוזיקאי מוכשר בזכות עצמו. הוציא אלבום שכפי שטען עליו חבר הוא מאד ביפהארטי. למעשה מדובר בשרשרת ארוכה של 30 קטעים קצרים למדי, שונים ומשונים.
וואט מתייחס אל האלבום כאל עוד אופרה. עוד אחת הנוספת על שתי האופרות הקודמות שלו. קראתי את דבריו של וואט על האלבום שלו עצמו ואני חייבת לומר שמזמן לא ראיתי טקסט שכתוב בצורה כל כך אמיתית וכנה. אהבתי את ההתייחסות של וואט ל30 השירים באלבום כ30 פיסות קטנות שהן בעצם חלק מיצירה אחת שלמה שמתנגנת בראשו. זו בדיוק התפיסה הזו שהופכת אלבום לטוב, לא?
חוט נוסף המקשר בין השירים הוא שכולם עוסקים בדמויות מתוך ציוריו של הירונימוס בוש. או לפחות בפרשנות נטולת-היומרות- להיות-צודקת של וואט את אותם ציורים.
המוות של חבר הילדות של וואט והקו- פאונדר של מינוטמן, ד. בון מתאונת רכים ב1985 היה טראומטי ביותר עבור מייק וואט. אפשר לומר שהוא הקדיש את שארית הקריירה שלו לזכרו. ב Hypenated Man מנגן וואט בגיטרה של בון.
צפיתי בסרט על מינוטמן (We Jam Econo), ואחרי צפייה בו, קריאה מדברי וואט ועל האלבום, אני חייבת לומר שהטראומה מאד ניכרת. עם כל העצב- זה יפה ומרגש מאד.
[youtube]http://www.youtube.com/watch?v=PfDFS6iOV0k&feature=related[/youtube]
Kurt Vile -Smoke Ring for my Halo
אני חייבת לומר שלא ציפיתי למשהו ראשוני ופוגע כל כך מבחור עם שיער ארוך ובייביפייס , אבל כן, זה המצב. האלבום רחוק מלהיות מושלם. אולי השלמות היתה פוגעת בו? מתי שמעתם לאחרונה אלבום מושלם? שנעשה בימינו? אולי פליט פוקסס הראשון? לא יודעת. אשמח לרעיונות בנושא.
[youtube]http://www.youtube.com/watch?v=90WhAqmuee0[/youtube]
דווקא הייתי במקרה שוב אתמול על האלבום הזה של קורט וייל, אוהב. בהחלט לא מושלם. אין כיום משהו מושלם כנראה. לצערינו. מעניין באמת למה. לטעמי האישי הדבר היחיד שמתקרב לשלמות בשנים האחרונות הוא ווייט צ'וק של פי ג'יי הארווי וגם הוא רק מתקרב, לא מושלם. לא הקדשתי מספיק זמן למייק וואט אז אקדיש בעקבות הפוסט שלך. ואנסה גם את האחרים שציינת. תודה.
לצערי לא אוכל לשתף פעולה לגבי פי ג'יי , אבל מאמינה שלמי שאוהב היא יכולה להגיע לשלמות
:)
תודה לך שרון