אפריל

האמירות על אלבומו האחרון של בק (ואולי על העשייה של בק בכלל) נעות בין "יופי צרוף", "אלבום שמצליח להשתוות ואולי אף להתעלות מעבר לתאומו הרוחני מ2002, Sea Change", לבין "שיעמום מחץ של אמן שאינו מצליח להחיות את ימי היצירה הסוערים בהם היה מאתגר נון סטופ אותנו ואת עצמו" (זה מתוך הביקורת המעצבנת במיוחד של פיצ'פורק על האלבום). נדמה שבפיצ'פורק חושבים שבק של היום צריך להיות כפוף לסטנדרטים שקבע בק עצמו דרך העשייה שלו מלפני 18 שנה. הו כמה היה אז בק בלתי צפוי וורסטילי. כשיצא ב2002 Sea Change טוענים בפיצ'פורק, הצליח השקט של האלבום להפתיע אותנו ולכן אז המינוריות באה טוב. אבל כעת זה כבר לא מספיק כי כבר שמענו את השטנץ הזה ממנו. כעת אנו מצפים שיפתיע ויפתיע ויפתיע. כמו שעשה אז, לפני 18 שנה.

אני אוהבת את Morning Phase. השירים יפים. מינוריים ברובם אבל בעלי אופי וזכירים. אני אוהבת את הנוכחות הכפולה הניכרת פה של בק המוזיקאי ובק המפיק. לא רק שהשירים יפים, יש בהם סוג של שלמות לא רק בתכנון כי אם גם בביצוע. הFinishing touches של כל שיר ושיר חשובים וניכרים פה.

[youtube]https://www.youtube.com/watch?v=dxv14yB5pNk[/youtube]

 

 

אני מאזינה בשבועות האחרונים לRalf & Florian של קראפטוורק. אלבום נהדר. מסוג האלבומים שכשאתה מאזין להם מתחוורת לך ביתר בהירות ההתפתחות המוזיקלית שהובילה לכל מיני דברים שאהבת והכרת קודם. שנת 73, רגע לפני ההצלחה של אוטובאן, זהו אלבומם השלישי של קראפטוורק. אני מבינה שהסאונד שלו עשיר יותר מבשני האלבומים שקדמו לו, ושמצד שני הוא קצת יותר משוחרר ופחות נוקשה מהאלבומים שהופיעו אחריו. על קטע הפתיחה Elektrisches Roulette אני יכולה לומר שהוא מרגש ולא פחות מגאוני. הנה קראפטוורק מבצעים קטע יפהפה אחר מהאלבום.

[youtube]https://www.youtube.com/watch?v=lCg7hPeUdvE[/youtube]
הפוסט הזה מסתובב בסביבה של ענקים, ואולי היה לא הוגן לפתוח אותו עם בק (ובכל זאת, האלבום של בק יפה בעיני ולא צריך יותר מזה). שנה אחת לפני Ralf and Florian יצא Exile on Main St. של הרולינג סטונז. נראה לי שאין הרבה מה לומר שלא נאמר כבר על האלבום הזה. רק אומר שמעבר למספר הרב של שירים יפים שהוא מכיל, יפה מכל הוא הגיוון. השילוב בין הסגנונות המוזיקליים השונים. האלבום הוא אלבום כפול ומשהו בהאזנה לו במלואו מוציא אותך למסע ומותיר אותך עמוס חוויות וגדוש אווירה ששיכת אך ורק לו.
[youtube]https://www.youtube.com/watch?v=6U8JlcB_BzA[/youtube]

3 Comments

  1. שרון רז הגיב:

    מסכים לגבי כל שלושת האלבומים…בק לא צריך לחדש אלא רק לרגש. אפריל טוב שיהיה

  2. אני שמח לראות שעברת לפורמט חודשי. פספסתי את מרץ, אבל אפשר תמיד לחזור…:-)
    מאד אהבתי את קראפטוורק ששמת, עד עכשיו הם לא מספיק עניינו אותי, אבל פתאום זה נשמע אחרת. כתבתי לך גם במקום אחר שכל הקטע של כלי נגינה אקוסטים אצלם מאד יפה. מזכיר לי במשהו את קינג קרימזון.
    לגבי בק, הוא משעמם אותי. אולי אתן לו עוד הזדמנות.
    ולאקסייל גם אני חזרתי בימים האחרונים בעקבות המלצה שלך…משהו שאלבום הזה נשאר בלתי פתור עבורי, ונדמה לי שזה סוד הקסם. אין שם שירים לזמזם באמבטיה (אולי שניים). בגדול זה אלבום שהרולינג סטונס לא השחיתו בהופעות, שמעתי את ג'אגר אומר פעם בראיון, בסרט על האלבום הזה, שהם מנגנים בהופעות שירים טובים, לא אלבומים טובים. כלומר, לפי הרגשתו הם חירבשו איזה אלבום מסיבות כלכליות וכל העולם מתפעל ממנו כאילו זה אחד האלבומים הכי טובים בעולם, אבל הוא לא בדיוק מבין את זה (הוא לא אמר את זה במפורש בסרט אבל זה השתמע).
    להתראות בחודש הבא.
    אפריל שמח. רק המילה אפריל כבר עושה לי טוב. היה צריך לקרוא לכל החודשים בשמות כאלה יפים.

  3. Gali הגיב:

    תודה חברים. כן, עברתי לפורמט חודשי והוא די מתאים לי. חוץ מזה זה פותר את הענין של נתינת שמות לפוסטים מה שמאז ומתמיד נראה היה לי בגדר פעילות מיותרת בתכלית :)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *